לילית אדומה

דבר הסופרת + מה הלאה?

היי! וואו, שנים רציתי לכתוב כזה דבר. אז קודם כל, תודה לכם קוראים מדהימים, שדרבנתם אותי להמשיך את הסיפור ולא להתייאש ממנו.
היה ממש כיף לגמור אותו, ופנארטים, שוקלדים ושאר ירקות תמיד יתקבלו בברכה.
אם למישהו יש שאלות, דברים שהיה שמח לדעת על אחת הדמויות או סתם בדיחה ממש-ממש מוצלחת, מוזמנים לשאול פה או לכתוב לי ואשתדל לענות (לא, אני לא עונה מה צבע התחתונים של ראיין בל). אם אראה שיש הרבה שאלות אולי אענה על הכל בצורה מרוכזת.

התחלתי לעבוד על סיפור המשך קצר, שמתרחש במקביל לעלילה. בנתיים, עד שאפרסם אותו, קבלו תקציר קטן. פיצי כזה.

סיגי (השם הוא סיגל לאבנר, אבל אם תקראו לה ככה כנראה שתקבלו מכות.) לא ידעה מה מצפה לה כשעזבה את ההדרכה בצופים לטובת מחנה קיץ לריקוד ומדעים על שפת הר געש, אליו הגיעה דרך הגרלה מפוקפקת שלא זכרה כי השתתפה בה. נראה כי בן קאופמן, שד למחצה המנסה בכל כוחו להיחשב בעיניי אחייו השדים ואדם לוגר, לבלר מלאכים אשר פחות או יותר נבעט מלמעלה להוטים להציל אותה מצרה בדיונית, ורצוי לפני שהשני יספיק לעשות זאת.

במהלך הסיפור של לילית אדומה אפשר למצוא רמזים לסיפור המקביל, כמו העובדה שלרנס אומרת כשהיא פוגשת את סאם שהם ארבעה, אבל חוץ מזה לא מוזכר בכלל החבר הרביעי, ועוד ועוד.

ובנתיים תזכרו, להישאר בבית זה טוב, כי אפשר להחליף בין יום ללילה ועדיין לישון יותר. וזו לא שטיפת מוח, כי אם זו הייתה, לפחות היה פה נקי יותר.

יאללה, נשתמע