הקוסמים במחנה? זה חדש

1-האנשים בתלבושות המוזרות

נ.מ. אנבת'

כשהאנשים האלה באו לדבר עם כירון, אני בהתחלה התעלמתי מהם. הלכתי עם פרסי לטייל בשדות התותים ואז רייצ'ל באה לקרוא לנו. "כירון קורא לכם לבניין המרכזי. ניקו וויל וג'ייסון גם יהיו שם". אז הלכנו לבניין המרכזי וראינו שם את ג'ייסון יושב על הספה ומביט בחשדנות באנשים המוזרים, שכולם לבשו גלימות ארוכות, ופרסי הסתכל עליי כאילו שואל, לא מעצבן ללכת ככה? גילגלתי עיניים בזעף. מוח אצה. רייצ'ל כנראה הלכה לקרוא לוויל וניקו. "שבו בבקשה," אמר כירון. התיישבנו ליד ג'ייסון והבטנו באנשים החדשים. כשסולאנג'לו (פרסי הכריח אותי לקרוא להם ככה) הגיעו, כירון פתח, "האנשים שיושבים כאן הם קוסמים. אני מניח שאחותך כבר סיפרה לך הכל עליהם, ניקו." "כן, היא סיפרה לכל המחנה," ניקו רטן. "אני מתאר לעצמי. אלה אלבוס דמבלדור, הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר ורון וג'יני וויזלי." "אני פרסי ג'קסון, ואלה ג'ייסון גרייס, ניקו די אנג'לו, וויל סולאס ואנבת' צ'ייס." הציג אותנו פרסי. הארי נעץ בוויל וניקו מבט רצחני. ואז קלטתי שהם מחזיקים ידיים והארי כנראה הומופוב. אוי, אנה תרצח אותו... אסור, פשוט אסור, להיות הומופוב במחנה. יותר מחצי מחנה ירצח אותך אם רק תראה את וויל וניקו מתנשקים ותאמר איכס. הארי בצרות... "לקוסמים הצעירים שפה יש בעיות. למרות שהם לא חצויים, מפלצות תוקפות אותם, והם לא יכולים להגן על עצמם כי-" "כי שרביטים לא פוגעים במפלצות. אני יודע," אמר ג'ייסון. כירון חייך ביובש. "אני מניח שכולכם יודעים, אחרי הכל אנה לא מסוגלת להיות בשקט יותר מחמש דקות. בכל אופן, אני רוצה לארח אותם כאן במחנה, כדי שיתאמנו, יסיגו נשק, וילמדו קצת על העולם האמריקאי. רק שתדעו, כאן לא שותים תה כל חמש שניות." הוא הבחין במבט של הארי. "הארי הצעיר, האם יש בעיה בכך שוויל וניקו אוחזים ידיים?" שאל. "כן, זה לא רגיל," אמר הארי. ניקו נראה פגוע מאוד, ו-וויל חיבק אותו. "רק שתדע אדוני הצעיר, אם אתה הומופוב, אל לך להראות זאת בפני הסובבים אותך, כי במחנה שלנו מקבלים את כולם." הארי לא ענה. "ואם תנסה להראות שמץ של שנאה כלפי אח שלי, אני ארצח אותך, אחזיר אותך לחיים ושוב ארצח אותך בעינויים," נשמע לפתע קולה של אנה מהדלת. "אה, אנה, תיכנסי בבקשה. אני צריך ללכת להדריך חץ וקשת, אם תכלו ללמד אותם קצת על המחנה?" אנה חייכה. "felicemente," אמרה באיטלקית. "בואו נלך, donuts." ניקו התאפק שלא לצחוק. "את הרגע קראת להם סופגניות?" הוא היה בשוק, המסכן. "כן. אם למאמן הדג' מותר, למה לי אסור?" היא השיבה. חוץ מזה, הם אנגלים, לא? אוכלים סופגניות עם תה, נכון?" "גם," רטן הארי. ברגע הבא הוא הוצמד לקיר המרפאה, כשהזרוע של אנה חוסמת לו את קנה הנשימה. "שלא תעז להפגין הומופוביות שוב כלפי אח שלי או כלפי אף אחד אחר במחנה הזה! שמעת אותי?!" היא צרחה עליו. הארי הנהן ברעד. מסכן. אנה באמת הייתה מפחידה כשפוגעים בניקו ובוויל. אנה שיחררה אותו בהבעה נזעמת. הארי שפשף את גרונו. "בטח, תמחצי לי את קנה הנשימה. למה לא," הוא מלמל. "נעים מאוד לפגוש אותך. עכשיו אמחץ לך את קנה הנשימה," דיקלמה אנה בחיוך רחב. כל הכעס נעלם מהפנים שלה. "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד, להב הקיץ, פרק 11 עמוד 71." ניקו חייך. נראה שהוא שמח שיש לו אחות גדולה שיודעת את הספרים בעל פה. רגע רגע רגע. מה היה עכשיו? ניקו חייך?!?! מהה?? נראה שפרסי חושב כמוני. הוא הניח יד מודאגת על מצחו של ניקו. "אחי אתה מרגיש בסדר?" ניקו הדף אותו בזעף. "כן למה?" "אתה חייכת!" השיב פרסי בניצחון. "ל-לא אני לא," גמגם ניקו בייאוש. "כן אתה כן!" הצטרף וויל. "קדימה תודה בזה!" "ל-לא!" נאנק ניקו. "אם אתה מודה בזה אני קונה לך מקדונלד'ס," אנה אמרה בחיוך. "בסדר בסדר. כן אני מחייך לפעמים!" "וואו, סוד כמוס להרה ולסוס!" אמרה אנה. "מה הרה קשורה?" שאלה הרמיוני, שמסתבר שיודעת די הרבה על המיתולוגיה היוונית. "יש את הפתגם 'סוד כמוס לפרה ולסוס', נכון? טוב, אז בגלל שהרה היא חתיכת פרה מסריחה, אנה התחילה להגיד 'סוד כמוס להרה ולסוס'.טוב?" אמרתי. הרמיוני הנהנה בחיוך. "נראה לי זה דווקא מתאים לה," ללא ספק, חשבתי. 

נ.מ. ניקו

וואו. אני לא מאמין. דווקא מכל התקופות שיש, דווקא עליי נפל הארי ההומופוב הזה. לפחות יש לי את אנה. כל פעם שוויל לא היה בסביבה, ולי היה קורה משהו, לא יודע מה, מישהו תמיד היה בא ומזכיר לי שיש לי את אנה לפנות אליה. אני חייב להודות, אני ממש שמח שיש לי אחות גדולה כזאת מגוננת. ואת וויל. שניהם פשוט מורידים ממני אט-אט את האפלה. כן, וויל קצת דאגן לגבי הכוחות שלי, אבל אני לפחות יודע שהוא עושה את זה לא כי הוא מפחד ממני אלא כדי לשמור עליי. בכל אופן, הראינו לקוסמים את המחנה. כשהגענו לקיר הלבה, אנה אמרה, "אתם יודעים, פעם, לפני שוויל וניקו היו זוג, וויל רצה טיפים בנוגע לחיי האהבה שלו, אז הוא ביקש מעומר (זה החבר של אנה) לעזור לו בזה. הם נעלמו לכיוון האגם באמצע הלילה ולי ולניקו הייתה התערבות מתי הם יחזרו, ובסוף טיפסנו על הקיר הזה בעיניים עצומות." "עדיין יש לי כמה צלקות," אמרתי. אנה הנהנה בחיוך. "הוא נפל לקראת הסוף. לא תאמינו איזו צרחה נשית יש לו כשהוא מפחד." הסמקתי. "בואו נמשיך," הציע וויל. "עוד לא הראנו להם את הזירה ללחימה בחרב." הבטתי בו בתודה. וויל תמיד יודע איך להציל אותי מאנה והסיפורים שלה. סיימנו את הסיור וחזרנו לכירון. השארנו שם את הקוסמים והלכנו לאכול.

פרק פרק.

זה המשך למסע לנורדיה. אהבתם? אני עושה את הארי קצת מרושע אבל זה ישתפר בסוף אל תדאגו.

שלכם,

אנה