נ.מ. אלכס
אחרי שאכלתי התחילה לכאוב לי הבטן. כנראה אני אלרגי למשהו, לא משנה. (ה.כ. אני לא אלרגית לשום דבר אז תגידו לי אם ההגדרה של אלגיה זה לא מה שאני חושבת שזה). ניגשתי בחזרה אל מגנס והחבר'ה ששיחקו אמת או חובה. התמקמתי בנוחות על הברכיים של מגנס. הוא הביט בי והרים גבה. הוא הניח יד על הבטן שלי. נזכרתי שהוא תמיד יודע כשקורה לי משהו. אצבעותיו זהרו לרגע והכאב נעלם. קלטתי שהבקבוק יצא עליי ועל קלאריס רק כשסאמירה אמרה, "אתה בפוקוס, אחי? תורך," בקול משועשע מעט. "אמת או חובה?" שאלתי. "חובה," אמרה קלאריס. היססתי. "חובה עלייך לעמוד באמצע הזירה ללחימה בחרב בעיניים עצומות, ולא לזוז משם או לפקוח עיניים עד שאני אגיד לך," אמרתי. קלאריס נראתה כאילו היא מתחרטת על ההחלטה שלה לבחור חובה. אנה קשרה בד מסביב לעינייה והבלנו אותה לזירה. ניגשתי אל טראוויס וקונור סטול ולחשתי, "קודם היא נתנה לפרסי חובה להבהיל אותי, ואני רוצה לנקום בה. יש מצב אתם עוזרים לי?" טראוויס חייך. "בעניין של מתיחות, תסמוך עלינו. בעניין של נקמה, תשאל את ילדי נמסיס," אמר. ניגשתי אל רוי, בן נמסיס, וקראתי לו אלינו. התחלנו לתכנן את נקמת המתיחות בקלאריס בזמן שכמה ילדים אחרים ניצלו את ההזדמנות להבהיל אותה מאחור.
אני לא מרוכזת, כי אני שומעת את "Ocean Eyes" (עיני אוקיינוס) של בילי אייליש עם קליפ של פרסי ג'קסון. ממליצה בחום.
והשאלה של הפרק:
מי כבר שמע את Dumb מהפרק הקודם? ולמה אף אחד לא ענה עדיין?
YOU ARE READING
הקוסמים במחנה? זה חדש
Randomזה בעצם פאנפיק המשך ל "המסע לנורדיה" ואני ממש מתחננת שתקראו אותו חבר'ה פליז. הארי, רון והרמיוני מגלים שלמרות שהם לא חצויים משום מה מפלצות מיתולוגיות תוקפות אותם. דמבלדור מחפש להם פתרון ומוצא את מחנה החצויים. אף אחד לא יודע כלום על החצויים, אבל במסע...