"שום דבר לא הולך לאיבוד, הוא רק משנה מקום"

124 10 5
                                    


נ.מ. אלכס (בן)

אז הפטיש של ת'ור נעלם, שוב. ואנחנו צריכים להחזיר אותו, שוב. ואני אצטרך להתחתן עם עוד ענק מגעיל ואז לחנוק אותו, שוב.  

אני שונא את החיים שלי.

(שהל"ה- שיחת הדמויות לאחר המאורע-

מגנס: בוא לא נגזים.

אלכס: בוא כן נגזים

אמיר: נגזים במה?

מגנס: נגזים בפלאפל. לא נגזים בשנאה. אותי אתה שונא?

אלכס: כן

מגנס: *עושה פרצוף נעלב*

אלכס: לא באמת

הכותבת: תסתמו ובואו נמשיך

כולם: יאללה)

נ.מ. אלכס (בן)

בכל אופן, אנה לא מודאגת. היא חושבת שהיא יודעת איפה הפטיש, ומי לקח אותו. מגנס, כי הוא יכול לדבר עם חיות, פטפט עם העורב ואז אמר, "היי חבר'ה, סטיב אומר שהפטיש נמצא אצל ענק שהשם שלו מתחיל ב-ד' והוא למטה, מאוד למטה." אז אנה החליטה שהיא יודעת איפה הפטיש ולפרסי, אנבת' וניקו אסור לבוא. וויל לא הסכים לבוא בלי ניקו, אז אנה אמרה "אוקיי אבל הטראומה על אחריותך סולאס!" 

אז הלכנו. אנה אמרה שיש דרך קצרה יותר אבל כדאי שנמצא סניף של "איקאה". בשלב הזה התחלתי לפקפק בשפיותה של החצויה הצעירה. נראה שריק ומשפחתו מתחילים להיראות אבודים קצת. ריק מלמל משהו על זה שהוא לא כתב על "איקאה" בספרים שלו. לא ידעתי על איזה פאקינג ספרים הוא מדבר, אבל שיהיה. הגענו לאיקאה בלי יותר מדי הפתעות, ונכנסנו פנימה. אנה התחילה לחפש דלתות. "תחפשו משולש כחול זוהר," היא אמרה. נזכרתי במה שאנבת' אמרה, שזה הסמל של דיידאלוס. לפתע, הופיעה מולנו ילדה כבת 12 עם שיער בלונדיני מתולתל ועיניים אפורות. היא בחנה אותנו, ויכולתי להישבע שהיא רואה את החרב  של ניקו, שהייתה תלויה על ירכו. "מי אתם?" שאלה בחשדנות. הצגנו את עצמנו. "טוב. אני מאיה," אמרה והושיטה את ידה לאנבת'. אנבת' לחצה את ידה בחיוך. "אני מבינה שאת חצויה. את יודעת מי ההורה האלוהי שלך?" ברגע שהיא אמרה את זה, סמל של ינשוף בוער באור אדום הופיע מעל לראשה של מאיה. "אתנה כנראה," אמרה מאיה, בוהה בסמל. אנבת' חייכה אליה. "את רוצה לבוא איתנו? אנחנו במסע חיפושים." מאיה הנהנה בלהט. המשכנו בדרכנו, ואז אנה צעקה, "שם! דלתא!" רצנו אל הדלת. אנה פתחה אותה. משהו צווח מבפנים. אנה מיהרה לסגור את הדלת ולהישען עליה, מתנשפת. "ק-קריפין," היא מלמלה. "מה זה קריפין?" שאלה מאיה. "קריפין זאת מגפה שלא נראה סימן לה על כדור הארץ כבר 2000 שנה. היא גרמה לנזק רב במנהטן. עד כדי כך שסגרו את האי. פינו משם את כל מי שלא היה נגוע במגפה והשאירו את הנגועים. זה כמו כלבת, רק שלמי שחולה בה יש לחץ דם גבוה הרבה יותר מדי, נשימה מהירה הרבה יותר מדי וקצב לב מהיר הרבה יותר מדי. אם מישהו שחולה בקריפין שורט או נושך אותך, אתה נדבק במחלה. אי אפשר להידבק דרך מגע חלק או נשימה. אין תרופה לקריפין, ומי שחולה בה לא מת. אלא אם כן הוא או היא נחשפים לאור שמש. הם כמו ערפדים בקטע הזה. אבל הקריפין נעלמה לפני 2000 שנה, מה הסיכויים שהיא תחזור עכשיו?" הדהים אותי שקורט לא עצר לנשום במשך כל ההרצאה הזאת. אנה אמרה לי שהוא מכור לרפואה באופן יוצא מן הכלל... "אז מה עושים עם זה?" שאלתי. "זה יכול להיות מישהו שאנחנו מכירים. "מוזיקה. מוזיקה זה הדבר היחיד שמחזיר את חולי הקריפין למיטבם. גם סתם לשיר עובד," אמר קורט. "טוב, אז בואו נשיר," אמרה אנה. "רק צריך שכולם יתרחקו," מלמל קורט. ואז הוא צעק בקול חזק שהקפיץ את כולנו שיכול להיות רק לזמר רוק, "חבר'ה כולם להתרחק! אחורה! אדוני אל תתווכח בבקשה, זה עניין של חיים ומוות! כולם אחורה! אנה, תשחררי את הדלת." אנה שיחררה את הדלת, והאיש הצווח קפץ משם. מיד כל המילים של השיר ברחו מפיו של קורט. ביאנקה הדפה אותו הצידה והתחילה לשיר,

"keep you in the dark you know they all pretend

keep you in the dark amd so it all begon... [drums drums]

sing with you skelenens, sing as thair bones go moched in, again

...........................................................................................................

what if i say 'you're not like the others'? 

what if i say it\s not just onother one of your plays,

you're the pretender

what if i say that i'll never sorender?"

הכרתי את השיר. זה היה "the pretender" של ה "foo fighters". אני זוכר כמה צחקתי כשסאמירה סיפרה לי עליהם, " פו פייטרס"? "לוחמי הפו? מה זה אנשים שעומדים על הבמה ונושפים על הקהל?" אבל כשהיא אמרה שדייב גרוהל הקים את הלהקה מיד התחרטתי. ידעתי כמה טוב דייב כותב שירים, למרות שאני זכרתי אותו בתור מתופף. לא משנה. אז חולה הקריפין נרגע. התברר שזה לא אחר מ... חצי נולד גונדרסון. "תודה," מלמל חצי נולד בהיסוס. ביאנקה הנהנה ונרתעה לאחור. 








כן חבר'ה, אני בת אתנה! 

וכן, הקריפין מבוסס על סרט שראיתי לא מזמן, "i the legend". אני מתה על הסרט הזה. הוא מדבר על מחלת הקריפין שמשתלטת על מנהטן, ויש שורד אחד. הוא מכין חיסון למחלה, ואז מזריק אותה לעכברים נגועים. יש לו מלא נוסאות של התרופה, וכלבה בשם סאם. למיטב ידיעתי הקריפין לא קיים באמת, אז אל תפחדו לישון בלילה. מוזיקה לא באמת משפיעה עליו, פשוט הייתי חייבת להכניס מוזיקה לפאנפיק הזה. תשמעו "FOO FIGHTERS". תשמעו "NIRVANA". תשמעו "FALL OUT BOY". תשמעו "IMAGINE DRAGONS". תהנו.

ביי

הקוסמים במחנה? זה חדשWhere stories live. Discover now