הקוסמים במחנה? זה חדש

אז אני בן הפייסטוס. מגניב!

ירדן לא להרוג אותיייי

בעצם תרגיש חופשי, אני לא יוצאת מוולהלה... לא משנה, למי שלא ראה הפלאש לסיסקו אין באמת כוחות אש סו זאת המצאה שלי. מיאוו.

נ.מ. סיסקו-מסתבר-ואלדס

"וואו אחי, זה ממש מגניב," אמרתי לאחי החדש בעיניים פעורות. הילדה ששמה אנה נכנסה לשיחה שלנו. "אולי תפסיקו לקרוא אחד לשני 'אחי'? אתם נשמעים כמו פרסי וג'ייסון," אמרה. "אזזז..." אמרתי לאט, "העובדה שאתה חצוי... הופכת גם אותי לחצוי?"  ליאו חייך. "אני מניח שכן, למרות שיש מצב שאבא שלך אנושי, בוא נבדוק," הוא אמר. הוא לקח אותי למקום ששמו בונקר 9 ואני אעביר נקודת מבט עכשיו כי אין לי כוח להסביר לכם.

נ.מ. קייטלין\קילר פרוסט

וואו, אז לסיסקו יש אח. מההה????????? זה הזוי. 

ליאו הזה לקח אותנו לבונקר-מכונאים ההזוי שלו והתחיל לעשות לסיסקו מעין מדריך. "אני קורא לזה 'המדריך מאת ליאו ואלדס לבן הפייסטוס המתחיל!" הכריז. "זה ארוך מדי," אנה אמרה. "הממ... צודקת. תני לי לחשוב על זה. מה דעתך על 'מדריך ואלדס הרשמי לזימון אש'? כן, זה נשמע טוב," אמר. "קיבלת אישור ממני," אנה אמרה. ליאו הנהן. "טוב, רק למקרה שתאבד שליטה כמו שקורה הרבה לילדי הפייסטוס מתחילים, בוא הנה," אמר ומשך את אחיו לצד הרחוק של הבונקר. "טוב," אמר ליאו, "בתור התחלה, אני רוצה שתבנה לי משואת איתות. אתה יכול לעשות את זה?" אמר. "נראה לי," אמר סיסקו ולקח לידיו כמה מכשירים ודברים מהשולחן לידו. מהר מאוד הוא החזיק בידיו מעין כפתור כזה שנדבק לחולצה ומסך קטן כי לאתר את מי שמחזיק את המשואה. אנה צעדה קדימה. "אוקיי, ליאו, תצמיד את זה אליי," אמרה והפכה את עצמה לדרקון. ליאו קשר את המשואה לשק האוכף שלה והיא יצאה מהדלת והמריאה לעבר השמיים. רכנתי להביט במסך של סיסקו וראיתי נקודה אדומה עפה במעגלים מעל הבונקר. קורט רץ החוצה וצעק לעבר אנה, "תעופי רחוק יותר!" הנקודה האדומה התחילה לעף לכיוון הגייזרים, ואז התחילה לחזור לעברנו. היא נחתה על האדמה, הפכה בחזרה לבת אדם ונכנסה. ליאו התיר את המשואה מהחולצה שלה ואמר, "טוב, מעולה! עכשיו אש. מכיוון שיש לנו אותה אמא, אנחנו מאותם גנים ואתה כנראה גם מסוגל לזמן ו\או לשלוט באש. שנתחיל?" סיסקו הנהן. אנבת' פתחה את הברז שהיה שם ומשכה אליו את פרסי, רק למקרה שסיסקו יאבד שליטה כמו שליאו הזהיר. "טוב, mira pero no toques," אמר ליאו. סיסקו הנהן. ליאו פרש אצבעות והעלה אותן באש. סיסקו נרתע וחייך. "אלים זה מגניב. אתה רוצה להגיד לי שאני יכול לעשות את זה?" אמר. ליאו חייך. "טוב, בוא נראה. תעשה כמוני," אמר. סיסקו פרש אצבעות. העפתי מבט בפרסי, שזרמי מים התחילו להתלפף סביב אצבעותיו. "תדמיין את האצבעות שלך עולות באש," אמר ליאו. סיסקו מצמץ. להבה קלושה הבהבה על קצות אצבעו. הוא פלט צווחה וניער את היד. כל גופו עלה בלהבות. ליאו התחיל לצעוק, "תדמיין את עצמך נכבה! תדמיין את עצמך נכבה!" פרסי הציף אותו במים, והוא נכבה. כיסיתי על עיני בידי. "סיסקו, איפה המכנסיים שלך?" "הנה רגע," התנשף ליאו. הוא רץ אל הארון הקרוב ביותר ושלף משם זוג מכנסי ג'ינס לעבודה במוסך. סיסקו לבש אותם, וראיתי שהפנים שלו אדומות. "כמו שחשבתי," אמר ליאו. "אתה לא רגיל לזה, אבל בין כה וכה האש לא תפגע בך. אתה בסדר גם אם הר געש מתפרץ לידך מבחינת הלבה, אבל יש גזים רעילים באוויר מהגופרית ו-" "ליאו!" קטעה אותו אנה. "תתרכז. מה התחלת להגיד על אש?" "אה כן. האש שרפה לך את הבגדים, אבל נשיג לך חדשים, רצוי כאלה שחסינים לאש." הוא הביט בתקווה בקליפסו. היא הנהנה. "בטח, אני אכין לך משהו." ליאו שפשף ידיים בסיפוק. "טוב, אתה בהחלט צריך להתאמן," אמר. "עדיף שזה יקרה אחרי שאני אכין לך את הבגדים החסינים לאש," הוסיפה קליפסו. "בהחלט!" אמר ליאו. "בינתיים אתם יכולים להינות מטאקו בסגנון ליאו!"