הקוסמים במחנה? זה חדש

יש לכם שם לפרק הזה?

נ.מ. פרנסס

הסיפור של קורט ריתק אותי. סעיפרתי על זה לאמא שלי, והיא ביקשה מקורט שיספר עוד סיפור שלהם ביחד. ישבנו מסביב למדורה ואנה הכריזה, "הרגעו, הסכיתו והקשיבו לסיפור של סר קורט על הרפתקאותינו בקרקס המוזרים!" "אה, על זה את רוצה שאני אספר?" שאל קורט. "בסדר. אנה ואני מבקרים במופע של מוזרים. אני מתלהב ואנה מקיאה. אחר כך אנה מסבירה לי עד כמה היא לא מבינה בגברים." "זה הכל?" שאל ליאו באכזבה. "ממש לא. על הבמה עולה איש עם שני ראשים, ויש בינינו דיון על אם הם אמיתיים. אנה שואלת, 'אתה חושב שהוא אמיתי? אני מתכוונת לראש השני.' 'שני הראשים נראים אמיתיים להפליא. זה בלתי אפשרי. כלומר אני לא חושב שזה אפשרי,' אני עונה. 'בא לי להקיא.' 'עוד לא.' 'אל תחשוב שאפשר לשלוט בזה סר קורט, זה בא בלי התראה מוקדמת. אתה חושב שאתה שולט בעניינים, ואז...'
היא הקיאה, אנה, ויצאנו החוצה מהאוהל. 'אני מניח שאת לא רוצה לראות את האישה עם הזקן... ואני מניח שגם את הקיקלופ לא נלך לראות, כן היה להם קיקלופ... וגם את איש הפיל ונער העכברוש ונערת התנשמת, ואני מניח שגם האיש עם הקרן האחת לא בא בחשבון...'
'דבר אחד אפשר להגיד עליך סר קורט.'
'מה זה?'
'שאתה טוב בלהניח.'

אני לא יודע למה הלכנו לראות את הדבר הזה, אבל ביום ראשון הבהיר ההוא אחר הצהריים עמדנו אנה ואני בתור וקנינו כרטיסים לאוהל 'האיש הדו-ראשי' ב- 'קרקס המוזרים הנודד' שהגיע לדאון. 
כמה ימים קודם לכן אמרתי לאנה שראיתי על בית העירייה את המודעה על 'קרקס המוזרים' שמגיע לעירייה."

*אני מעתיקה את הפרק אבל אין לי כוח אז יש מצב שאני אשנה אחר כך. אולי לא.*

כשקורט סיים את הסיפור, שתקנו כולנו. ואז ליאו אמר, "הוא באמת היה איש עם שני ראשים?" "כן," אמרה אנה. "שיחררתם את הקיקלופ?" שאל פרסי. "ברור, אתה יודע שכן," אמרה אנה שוב. "איך אני אמור לדעת?" "אם לא היינו משחררים אותו, כנראה שלא היית זוכה בחצי-אח. אנחנו שיחררנו את טייסון מהקרקס והבאנו אותו למנהטן." אמר קורט.