הקוסמים במחנה? זה חדש

ומה עם צד ימין? שם יש אור?

נ.מ. אלכס

אנה הכריחה אותי להפסיק להתעלל בקלאריס, ומגנס כנראה ידע שהוא מסתכן בקטיעת איברים כשחיבק אותי ולקח אותי בחזרה לבונקר תשע. המשכנו לשחק, הפעם בלי קלאריס, כשנשמע קול שהיה בו זמנית מוכר וזר. "שמי הוא מר איי, ובאתי בשליחות למצוא עוד עולמות," אמר הקול. הסתובבתי לכיוון הדלת, ושם ראיתי אותו. גבר בחליפה, שנראה כאילו הוא בדיוק בא מכוכב לכת שתמיד חורף בו. ידעתי שזה באמת מה שקרה. הוא בא מקרהידה, מעולם שנקרא גם חורף, מהספר "צד שמאל של החושך" שאני כל כך אוהב.

קצרררררר

צד שמאל של החושך זה ספר ממש טוב, ולא המצאתי את זה שאלכס אוהב אותו. דרך אלכס הכרתי אותו. 

הנה הציטוט:

אלכס בחן את הספרים שעל המדפים. "יש פה משהו טוב?" שאלתי. הוא משך בכתפיו. "'שר הטבעות'. לא רע. סילביה פלאת. יפה. אה, 'צד שמאל של החושך'. אני מת על הספר הזה. השאר... נו. קצת יותר מדי זכרים לבנים מתים לטעמי."

"אני זכר לבן מת," ציינתי.
אלכס הרים גבה. "נכון מאוד."

ציטוט מתוך:

מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד 3, ספינת המתים, עמ' 33, פרק 3- אני מקבל בירושה זאב מת והמון תחתונים.

אז ראיתי את הספר, ורציתי לדעת למה אלכס כל כך מתלהב\ת ממנו, אז לקחתי אותו בהשאלה מהספריה. מומלץ בחום, בקושי קראתי חצי עמוד וכבר אני מתה על הספר.

צד שמאל של החושך, מאת אורסולה ק' לה גווין