הפרק הזה מוקדש לאחי הקטן.
נ.מ. פרנסס
ירדנו אל הנהר. "בואו ניכנס," אמרתי באושר. "את בטוחה?" שאלה קים. "הנהר עלול לגלות לך דברים שאת לא רוצה לדעת. אסור ללכת רחוק מדי." "איך את יודעת?" שאלתי. היא היססה לפני שענתה לי. "כשהייתי ילדה, השמרטפית שלי ושל אבא שלך הייתה מרדימה אותנו עם שיר על נהר מיוחד ושמו אטהאלאן, שיש בו את התשובות לכל השאלות בעולם. בשיר הייתה אזהרה, לא ללכת רחוק מדי או שתטבעו. (ה.כ. ככה כותבים תטבעו?) והיא יודעת על מה היא מדברת, אני לא מוכנה לתת לך לקחת סיכון כזה." "את יכולה לשיר לי אותו?" שאלתי. היא צחקה. "את בטוחה? יש לך את הגנים של אבא שלך, להירדם מכל שיר שקט ורגוע." "בטוחה," עניתי. היא נשמה עמוקות והתחילה לשיר.
"Where the northwind meet the sea
There's a river full of memory
sleep, my darling sfe and sound
for in this river all is found.
In her waters, deep and true
Lie the answers
and a path for you
dive down deep into her sound
but not to far or you'll be drouned"
ו... מעריצים אמיתיים מכירים את ההמשך שאין לי כוח לכתוב.
קים סיימה את השיר ואני אמרתי, "אז איך נדע מתי לעצור?" "אומרים שרק מי שכבר ביקר בנהר ועשה את הטעות יכול לדעת, אבל הבעיה היא שמי שעשה את הטעות כבר לא בחיים," היא אמרה. ואז הוסיפה, "אבא שלך היה פה. הוא לא הלך רחוק. הוא לא רצה הרבה תשובות." "מה הוא שאל?" "הוא שאל על כוחותיו כבן פריי. הוא רצה לדעת אם הם יעברו אלייך בתורשה או שתגדלי להיות בת תמותה רגילה." "איך אני יכולה לדעת? הוא סיפר לך את מה שהנהר הראה לו?" היא ניענעה בראשה. "למיטב ידיעתי, הוא לא סיפר לאיש מה קרה שם. אני מאמינה שהוא סיפר לאמא שלך. אבל את יכולה לבדוק בעצמך." "איך? גם לך יש את הכוחות האלה? מי זה פריי בכלל?" היא חייכה. "מי זה פריי... טוב, זאת כבר שאלה לשמרטפית שלנו." "אליזבת' האגדית?" שאלתי בחיוך. היא הנהנה וצחקה. "השמרטפית שלכם היא המלכה אליזבת'?" שאל הנער ששמו קורט בעיניים כחולות יפהייפיות פעורות לרווחה. "לא, פשוט קוראים לה אליזבת'. היא אגדה בשבילי," עניתי. הוא הנהן. "טוב, זה נשמע יותר הגיוני, ואומר את זה בנאדם שמפטפט עם פאנגירל כדי להעביר את הזמן... תגידי אליזבת' הזאת, היא עשתה בייביסיטר רק לך ולאח שלך? כי גם לי הייתה שמרטפית בשם אליזבת', ולא במקרה זאת היא..." הוא הצביע על הנערה עם השיער האדום. "אבל היא אמרה שקוראים לה אריאנה," ציינתי. הוא הנהן. "אריאנה אליזבת' דארווין. היא בחרה בעצמה את שם המשפחה כי אמא שלה מתה ואבא שלה... טוב, לאל האדס אין שם משפחה," הוא אמר. "טוב!" קטעה קים את הדיון. "בואי, נראה אם את יכולה לעשות דברים כאלה... בואי החוצה." היא לקחה אותי אל מחוץ למנהרת הקרח המשונה ואמרה, "טוב, ילדי פריי יכולים להפעיל את שלום פריי, שזה כמו אלף סייד, כלומר לצרוח ולהפיל כלי נשק מידיים של אנשים, אנחנו יכולים לרפא, מן הסתם, ובמקרים נדירים כמו של אבא שלך גם לשלוט בשמש. (ה.כ. המצאה שלי, לא תמצאו את זה במגנס צ'ייס.) בואי ננסה את הקל ביותר קודם, ריפוי." היא שלפה סכין וחתכה לעצמה את העור. "את צריכה לגעת בפצע ולדמיין את הקיץ זורם בגוף שלך. תדמייני חמימות מתפשטת מהיד שלך לפצע ומתקנת אותו." עשיתי כדבריה, ואור זהוב חמים ריפא את הפצע. קפצתי לאחור. "זה מה שזה היה?" שאלתי בתקווה שלא גרמתי לעצמי סרטן עור. קים חייכה חיוך רחב. "כן. מזל טוב, פרנסס! יש לך יכולות של בת פריי. טוב, למעשה נכדת פריי אבל מה זה משנה." היא אמרה. "אממ, אולי זה לא זמן טוב להגיד לכם שאני מפחד מכרישים?" שאל הנער ששמו אלכס. (ה.כ. אני לא ממציאה. ריק פרסם איפהשהו שאחד הדברים הבודדים שאלכס מפחד\ת מהם הוא כרישים. בעקבות צפייה בסרט מלתעות למרות שבלהב הקיץ מגנס אומר במפורש שבמשך כל הסרט או שהוא היה משועמם או שהוא צחק על כריש הגומי שנראה מזויף לגמרי. ועכשיו אני חושבת, אם כריש גומי נראה לך מזויף לגמרי, סכר הובר ייראה לך... מזוין לגמרי? כן בדיחה גרועה שבאה בעקבות זה שלחצתי על הכפתור הלא נכון וכתבתי מזוין במקום מזויף. לאמשנה.) "מאיפה בכלל הבאת את זה?" שאל מגנס. "משם," אלכס השיב והצביע לעבר סנפיר מחודד במידה חשודה ששחה כמה מטרים מאיתנו. נרתעתי אוטומטית. אלכס נשאר משותק. מגנס התקרב כמו כדי לחבק אותו ואז נזכר שזה עלול להביא למותו. (ה.כ. אם תשאלו אותי, מגנס נמנע מלמות לא כי הוא מפחד למות אלא כי הוא יודע שאם הוא ימות מחוץ לכותלי ולהלה הוא לא יוכל יותר להגן על אלכס. ו... הנה אלכס רוצח אותי. כנראה שזה בא מהאובססיה שלי למאלכס... לאמשנה.) "איזה כריש זה?" שאלה אנבת'. השאלה הופנתה אל פרסי, אבל אנה היא זאת שענתה עליה. "זה סנפיר הגב, ושם סנפיר הזנב. זה משהו כמו שישים מטרים. או שזה משהו לא מעולם בני התמותה, שאגב כנראה זה מה שזה, או שזה דה לג'נדרי מגלודון. הוא טכנית נכחד אבל יש מצב שהוא עדיין חי איפהשהו בשקע מריאנה." התשובה התגלתה כשראש כריש ענקי הופיע ועלה אל פני המים. אלכס פלט צווחה קלושה, עדיין משותק, פרסי צרח, "בבקשה אל תאכל אותנו!" ואנה הכריזה, "מגלודון!" בקול גיקי נלהב. המגלודון חזר אל המים. אנה רצה קדימה. "לא את משוגעת הוא הולך להרוג אותנו!" צעק פרסי. אנה הגיעה אל הכריש. "ג'קסון תעשה לי טובה ותבדוק את המגדר שלהם!" אמרה. "מה?! למה?" שאל פרסי והתחיל להתקרב בזהירות, שומר על אנבת' מאחוריו. "כדי לתת להם שם," היא ענתה בקול מעשי. "את צוחקת עליי?" מגנס התחיל להתקדם אבל אלכס תפס בזרועו. "לא... תישאר כאן, טוב? בבקשה?" מגנס הבין שחייו לא תלויים בזה יותר וחיבק את אלכס. אלכס יצא מהשיתוק שלו ונטבע בחיבוקו של מגנס. פרסי נאנח וניגש אל הכריש. "אממ היי, אתה בן או בת?" שאל בהיסוס. הכריש נהם. "אה, היא אומרת שהיא בת," אמר פרסי. "אני יכול לחזור לחוף עכשיו?" אנה משכה בכתפיה. פרסי מיהר לחזור לחוף. "מוח אצה," אמרה לו אנבת'. "אתה לא מבין שהרגע השארת ילדה בת 11 ליד הכריש הענק הזה? חוץ מזה היא משוגעת, מי יודע מה היא תעשה!" "אה, אני לא דואג לה. היא תהיה בסדר גמור," ענה פרסי. אנבת' החטיפה לו. "זה לא זה! תחשוב על הכריש המסכן! מי יודע מה לעזאזהרה היא תעשה לו?" "אופס... לא חשבתי על זה," הודה פרסי. "טוב, בואו נלך כולנו לראות שהיא לא רוצחת את הכרישה," אמרתי. כולם הסכימו... חוץ מאלכס. "נא-אה. אני לא רוצה להתקרב לכריש הזה," הוא אמר. "נו קדימה, אלכס, היא לא תפגע בך. חוץ מזה, אני בספק רב שהיא מעוניינת בלהרוג אותנו. בוא, אני שומר עליך." אלכס נצמד אל מגנס מאחור. "טוב, אבל אם קורה משהו אנחנו חוזרים לחוף, בסדר? אני לא רוצה להיות בסצנה ממלתעות." "מבטיח," אמר מגנס. הוא הניח את ידו על השרשרת שלו, אבל הייתה לי הרגשה שהוא לא ישלוף את החרב. בדיוק כמו אנה, הוא הבין שהכרישה לא מסוכנת. ניגשנו אליה. למרבה המזל, הכרישה עוד הייתה בחיים. "אמילי," הכריזה אנה. הארת'סטון החוויר עוד יותר. את מאמצת אותה? הוא סימן. טוב, שיכנעתם אותי. את מטורפת לגמרי. "אני מסכים. אבל רק... למה אמילי?" שאל מגנס. "מה, לא קראת 'הקמע'? בדרך כלל אני לא קוראת קומיקסים אבל הקמע זה אחלה. יש שם ילדה בשם אמילי הייז," אמרה אנה.
היי, פרק ארוך. 1123 מילים, אני גאה בעצמי! אממ לא ראיתי מלתעות אבל יש בזה כרישים, אני בטוחה במאה אחוז. הפרק הזה מוקדש לג'ק, אחי הקטן, שמשוגע על המגלודון בחצי שנה האחרונה. אממ לא, יותר כמו שנה וחצי. לאמשנה.
YOU ARE READING
הקוסמים במחנה? זה חדש
Randomזה בעצם פאנפיק המשך ל "המסע לנורדיה" ואני ממש מתחננת שתקראו אותו חבר'ה פליז. הארי, רון והרמיוני מגלים שלמרות שהם לא חצויים משום מה מפלצות מיתולוגיות תוקפות אותם. דמבלדור מחפש להם פתרון ומוצא את מחנה החצויים. אף אחד לא יודע כלום על החצויים, אבל במסע...