*סיפור גמור* "יש אנשים שמפחדים מהמוות אני מפחד מהחיים " היי, קוראים לי לוקאס אשטון לֵאוקראינה בלאק. אתם יכולים לקרוא לי לוקאס. או לא לקרוא בכלל. וזה סיפור המוות שלי. טוב לא זה לא. "אתה חושב שאי פעם אצליח לאהוב שוב אם תלך" הוא חייך "אני בטוח שתצליח." בן הזוג שלי, איידן, חלה בסרטן. הוא היה אהבת חיי. הוא הוציא ממני צדדים שלא חשבתי שיצאו. הוא היה הכל בשבילי. הוא מת. "אתה חייב לעבור הלאה לוקאס" אימי ישבה מולי "אנחנו שולחים אותך לפנימייה". פנימיית גולד. הפנימייה ששינתה את חיי. "אני מייקל הנדרסון ומה שמך?" "שלא. תעז. לדבר. אלי" הוא חייך "נתראה אחר כך ילדון" "אל תקרא לי ככה!" צעקתי לכיוונו כשרץ במסדרון והוא צחק. הילד הזה יעשה לי את המוות. Boy×boy