פרק 29 - סוודר

1.3K 108 29
                                    

הטלפון הבהב. זה היה סער. כל כך התרגשתי לראות שיחה ממנו

"אח שלי" קראתי לעבר הקו השמח בהתלהבות, מסדר את הניירת שקטי השאירה לי על הבוקר.

"אדם איך התגעגעתי אליך אני נשבע, מה העניינים?"

"בסדר אחי איך הולך בלעדיי? מתגעגע? איך המאבטחים החדשים?" צחקקתי לעבר הקו. נזכר בתקופות המורכבות, איך הייתי בן טיפוחיו של סער בתור טירון.

"בסדר גמור. הולך מצוין תודה לאל. הם טובים לאללה אבל אין לך תחליף ואתה יודע את זה. מה איתך? איך חיי המשרד?"

"האמת קצת מוזרים....מתרגלים. אבל לא רע לי פה בכלל. יש כאן אחלה של אנשים"

"איך אני שמח לשמוע אחי.. ומה... מה איתה? מה חדש?" סער זרק אל הקו, גורר אחריו שתיקה צורמת. שנינו יודעים למי הוא מתכוון.

"זה כבר לא, סער... ממזמן. השארתי את זה מאחוריי ואני מעדיף שלא לדבר על זה" חתכתי את הנושא. סער למעשה היה היחידי שעדכנתי אותו בהכל, אחרי שעברתי ג'וב. הרגשתי שהוא כמו אחי הגדול ושאני יכול לשתף אותו. הוא תמיד טען שאוריה חכמה לגילה ויש בה הרבה תוכן יחסית לכל התיכוניסטיות. הוא גם תמך בנו ואמר שאנחנו ממש מתאימים. אבל אחרי שהעניינים השתבשו ולא היה כבר מה להציל, הוא הפסיק ללחוץ.

"הכל בסדר אחי. והכל לטובה. תזכור את זה" הוא חתם את הנושא כמבין עניין והוסיף "התקשרתי להזמין אותך, אני חוגג יום הולדת השבוע בחמישי, כל המערך יגיע".

כל המערך? מה זה בעצם אומר?

"מזל טוב אחי איזה כיף, סוף סוף נתראה. רגע...הזמנת גם את החדשים?" ניסיתי לכוון ולנסות לדלות מידע אם אלון מוזמן? ואם כן, הוא יבוא עם אוריה?

"גם את החדשים, כן..." נאלמתי דום.

"איזה יופי אחי. אני אגיע. התגעגעתי יא אח! אנחנו נתראה ודבר איתי אם אתה צריך כל עזרה שהיא" חתמתי את השיחה ומיהרתי לנתק. עוד מחכה לי פה טונה של עבודה.

מחשבות רצו בראשי, האפשרות שאלון יהיה שם יחד עם אוריה. שוברת אותי לחתיכות.
אבל זה סער, ואני לא יכול להבריז לו.

----------------------------------

"את זוכרת היום ב20:00? אבל אמן שתהיי למטה בזמן" רטנתי לעבר הקו, נהנה לשמוע את צחוקה של רוני. שלושה שבועות מדהימים עברו עלינו יחד. היא מדהימה ואינטיליגנטית ולגמרי הטעם שלי. ומשום מה, אני מרגיש שזה רק הולך ומשתפר.

עד שאני שומע את השם אוריה. ואז הכל נעצר. ואני חוזר לנקודת ההתחלה שמפילה אותי בכל הזדמנות מחדש.

רוני נישקה אותי נשיקה מעמיקה בהחלט. "בזמן או לא בזמן?" חיוכה היה מרוצה כאשר טרקה את דלת הרכב והתיישבה בנוחות. ריח הבושם מילא את חלל הרכב, עצמתי את עיניי ודמיינתי כבר איך אנחנו חוזרים מהמסיבה ומתכרבלים יחד במיטה שלי.

שומר הראש שלהWhere stories live. Discover now