שומר הראש שלה

פרק 32 - על החוף

הערב החל לרדת וריחות המנגל כבר הפכו אותי רעב, כולם השתדלו להתקבץ באותו האיזור, נהנים מהשקיעה המטורפת וממשב הרוח הנעים.

לאורך היום הייתה שמש נעימה, אפילו חמה, שלא תאמה את התקופה בשום צורה. אפשר לומר שאפילו השתזפתי, ממבט שזרקתי לעבר חזי החשוף.
השענתי את ידיי על החול, מביט בגלים כשרוני שעונה עם ראשה על ירכי, מבטה לכיוון בטני.
"יש פה אווירה מדהימה, אתם ממש מגובשים" היא ציירה עיגולים סביב התבור שלי עם אצבעה.

"כן.... אנשים פה ממש כמו אחים. חברים של שנים" הבטתי סביבי וקשה היה להתעלם מקרבתם של אוריה ואלון. אוריה מדי פעם הפנתה אלינו מבט, ויכולתי לראות את השיזוף שנוצר בלחיה, שהבליט עוד יותר את עיניה היפות.

היא צחקה בקול גדול ממשהו שאלון לחש לה, ומיד לאחר מכן באה נשיקה עוצמתית שגרמה לי להסית את המבט.

"נלך להתקלח? לא בא לי לאכול מסריח" ליטפתי את שערה של רוני בעדינות, מבריש אותו לאט לאט. היא הנהנה והתרוממה ממני.

כשחזרנו, השמש היפה כבר נעלמה והאוכל כבר היה מוכן. זרקתי על עצמי קפוצ'ון כי התקרר נורא, אך ככל שהגברתי את קצב השתייה, וככל שהחשיך יותר, גם הקצב שבו הג'קט הוסר ממני היה מהיר, למרות שהיה קור כלבים.

"אתה מגזים עם השתייה היום" רוני פנתה אליי במבט נוקב. "וזה מפריע לך?" לחשתי לה בחיוך ערמומי, כשהבל פי מעורבב עם ריח חזק של אלכוהול.

"לא. רק דואגת איך נחזור הביתה" היא קרצה לי

"אני עדיין פיכח כדי לזכור שהיום אנחנו ישנים באוהל" שחררתי לאוויר גיהוק קל, גורם לה לצחוק.

דיפ האוס מרגיע שהתנגן באוויר גרם לי לקום ולנוע בקצב, עוצם את עיניי ומחייך, מרגיש מרחף.
"אני זזה לישון" רוני לחשה לי בפיהוק גדול, "ממליצה גם לך להתקפל כי אתה כבר ממש מסוחרר"

"אני כבר מגיע" תפסתי עם ידי בלחייה והצמדתי נשיקה קטנה לשפתיה של רוני.

רוני הסתובבה והלכה, כשהסתובבתי חזרה, קלטתי את אוריה, רוקדת גם היא בין ההמון, נהנית מהמוזיקה, נהנית באופן טבעי. ככל שהעמקתי יותר, גיליתי כמה השיזוף מחמיא לה באופן יוצא מן הכלל.

הבטתי בה וחייכתי, יכולתי לראות כמה היא מאושרת ברגעים האלו, שמחתי בשבילה ובו בזמן קינאתי, קינאתי שהיא לא צריכה אלכוהול בשביל להרגיש כך.

הגוף שלי בער מחום אז הסרתי את החולצה, נותר עם ג'ינס בלבד בשיא הקור. ממשיך לנוע לקצב המוזיקה. הראש מעט הסתובב והחלטתי שאני חייב להתיישב. לא רציתי שמישהו יראה אותי ככה מסוחרר.

התקדמתי בצעדים מעורפלים ומזוגדגים אל מאחורי השיחים, מתרחק מההמון ומהמוזיקה ומתקרב יותר ויותר אל קו החוף. מתחרט שלא חתכתי יחד עם רוני מקודם זהו. צעדיי היו כבדים כשטבעו בתוך החול שהקשה עליהם. אט אט התיישבתי כשידיי נשענות על החול, עוצם את עיניי ונותן לרוח הקרירה מאוד לעטוף את גופי שכרגע בוער.