חלק 2 - חודש לפני

2.1K 121 6
                                    

"נו אז מה אתה אומר? תחשוב על זה רגע" סער ניסה בכוחות השכנוע שלו֫ לגרום לי להרגיש שהמשרה שהוא מציע לי אטרקטיבית במיוחד. תמיד הוא היה כזה, גם בצבא, המסגרת שהפכה אותנו לחברים הכי טובים, הוא זה שתמיד ניחן בכושר שכנוע מרשים למדי.

"אין מצב. לא עושה את זה בעד שלום... לשמור על תיכוניסטית, אתה שומע את עצמך?" עניתי בזלזול תוך כדי גיחוך, נותן ביס בגמבה ומתרווח במשרד של סער, שנראה לא רע למדי. מאז שהוא הפך לראש האבטחה של עופר, ממערך השיטור, אפשר לומר שהוא די התקדם בחיים. מצא את הייעוד שלו, את התחום שהוא אוהב.

"תחשוב על זה רגע", הוא המשיך, "אתה בסך הכל צריך לחזור 3-4 שנים אחורה, לקרקר אחרי איזו צעירה צפונבונית מבלי שהיא תרגיש, ללכת אחריה למסיבות, לחברים, לשטויות...מה רע??"

עכשיו שסער מציג את זה ככה, באמת זה לא נשמע כל כך רע. אבל עדיין...

"אדם, נו...." סער  לא הרפה "הבטחתי לעופר השבוע שאני מוצא מישהו שאני יכול לסמוך עליו עם רישיון לנשק. אני לא יכול לאכזב. זה בול בשבילך. לא עולה לי מישהו בראש"

"מה עם עומר?" טחבתי את הסיגריה בין שפתיי, מאתר מצית בכיסי ומנסה לסייע לסער במציאת העובד האולטימטיבי, אולי ככה הוא יירד ממני.

"אין מצב עומר. הוא ליצן ברמות. הוא ייחשף תוך שניה" סער ביטל אותי במיידית.

שאפתי את העשן לראותיי, משחרר אותו הצידה.

"עופר משלם 30, אתה לא מוותר על זה" סער הרצין. לוקח סיגריה מהחפיסה המונחת על השולחן ומצית אותה גם הוא.

"30 לשעה?" גיחחתי, מניח את רגלי על השולחן.

"30 אלף" סער שחרר במכה אחת את העשן, מכוון אותו לצד וממשיך "לחודש".

"אה??" התבלבלתי לרגע. מכבה את הסיגריה בזריזות, ונושף עשן אחרון. תוהה אם שמעתי נכון את הסכום הנקוב, שהוא בערך פי 2 ממה שאני מרוויח בלשכה.

"כמה?" המשכתי. מתקשה להאמין למשמע אזניי.

"כמה ששמעת. אז מה אתה אומר עכשיו?" סער שאל נחוש

"שווה הרבה התיכוניסטית, אה?" מלמלתי בגבות מורמות וחיוך צידי.

"אז מתי אמרנו אתה מודיע ללשכה שאתה עוזב?" סער חייך חיוך ניצחון כמי שבטוח שאקח את המשרה.

"כבר הודעתי" חייכתי קם ממשרדו

"בינגו" סער חייך, ושנינו צחקנו.

אין לי ספק שהמצב הכלכלי שלי הולך להשתפר בכמה רמות.

שומר הראש שלהWhere stories live. Discover now