פרק 21
"לכי מפה כבר!" קולו גבוה ותקיף כמעט על גבול האלים, עיניו רושפות אש וגזים והוא נעמד על ידי, מחזיק בחוזקה במותניי, מקרב אותי אליו.
"אוי, באמת, אני לא מאמינה שאתה רציני, אתה מעדיף אידיוטית דפוקה על גביי? אתה צוחק, נכון?!" היא משיבה לעברו, מסרבת להאמין למה שמתרחש כרגע.
הראש שלי יותר מידי מעורפל, המחשבות שלי עומדות לאבד שליטה, כמו נהגת שיכורה שרואה שהתנגשות חזיתית מול עינייה, אך רמת האלכוהול בדם שלה כל כך גבוה שהכל מסביבה משובש לחלוטין.
אני מרגישה את ההתכווצות בגרוני, כאילו גופי כולו שותף לחוויה הלא נעימה שאני עוברת כרגע, והרצון היחיד שלי הוא להתרחק מכאן.
אני לא רוצה שנייל יגן עליי או אף אחד אחר לצורך העניין, אני רוצה להיות חזקה ואמיצה מספיק כדי להגן על עצמי בכוחות עצמי, בלי עזרה משום גורם חיצוני.
"תלכי. מפה. כבר." נייל חושק בחוזקה את שפתיו עד כדי כך שאני בטוחה כי הוא עומד לפצוע אותן, הקול שלו מאיים ומאופק, מה שגורם לי לרעוד ללא שליטה.
"מה שתרצה" היא אומרת עם הקול המתוק-מחליא שלה, היא מניפה את שערה, מסתובבת והולכת משם.
אני מרגישה כאילו בבת אחד החדר הוצף באוויר, אני שואפת אוויר לריאותיי ונושמת לרווחה.
"בואי נלך מכאן" נייל סוגר את אצבעותיו על פרק היד שלי וגורר אותי אחריו, לא שאני מתנגדת, אני בהחלט לא מסוגלת להישאר שם עוד דקה.
אבל לדעת שאני מעודפת הרבה יותר ממישהו אחר גורם לחיוך קטן להפציע על פניי, נייל מעדיף אותי על ג'נה! הוא לא סובל אותה!
אולי זה נשמע דפוק, אבל זה באמת חשוב לי לדעת זאת, שאני חשובה לו, שאכפת לו ממני.
נייל מוציא אותנו החוצה במהירות שיא, כשאנחנו עומדים בחוץ כנגד הקור של הלילה, נייל נעצר באחת ומסתובב אליי, עיניו נוצצות בכעס ודאגה והוא שואל "את בסדר? את לא נפגעת ממנה, נכון?" הוא שואל, אני שומעת בקולו את הכעס העצור ואת הדאגה הכנה.
אני רק מהנהנת לעברו, כי הדאגה הזו מחממת את לבי, גורמת לי להרגיש שמה שהיא אמרה זה שקר, שאסור לי להאמין לה, וזה מעודד אותי מיד.
"אני בסדר" אני משיבה עם חיוך קטן על פניי, אני לוחצת את ידי על ידו ומרגישה את החום החולף ביננו, זו לחיצה אמיצה של עידוד ותמיכה.
הוא מביט בעיניי שוב כאילו על מנת לוודא אם אני דוברת אמת, לאחר שהוא משתכנע, לפחות על פי הבעת פניו, הוא משלב את ידו בידי, האצבעות שלנו משתלבות זו בזו וזה מרגיע אותי.
"בואי נלך מכאן" הוא מצמיד אותי אליו, מניח את ידו על כתפי ואני נשענת עליו ואנו הולכים משם לעבר הרכב שלו. אני מסתובבת אחורה מעיפה מבט, אולי בקרוב אני אעבוד פה.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
