פרק 51
אני הולכת במהירות, מנסה לחזור לזאין ולהתרחק ככל יכולתי מנייל, אני כמעט שכבתי באיזה שירותים באמצע אירוע, אלוהים אני כזו מפגרת..
אנחנו אפילו לא יחד, פשוט הלכתי אחריו, לא היה אכפת לי, הוא אפילו לא אמר שהוא סולח לי שהוא מאמין לי פשוט הלכתי אחריו כי אני כל כך מתגעגעת לכל דבר בו.
אני רק רוצה אותו שוב, אבל ככל הנראה הוא רוצה אותי אבל בצורה פיזית בלבד, בעיניי עולות דמעות וכל מה שאני רוצה כרגע זה לבכות.
אבל במקום זאת אני לוקחת נשימה עמוקה ומותשת, כי אין לי בררה אחרת אני חייבת לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר, ואם לא בדרך הרגילה אז דרך אלכוהול.
אני לוקחת צעד קדימה ולוקחת מהמלצרית הראשונה שנקריאת בדרכי ולוקחת ממנה כוס שמפנייה ושותה את כולה בלגימה אחת והבועות הקרירות מחליקות בגרוני מטה, ולפני שאני שמה לב הכוס הבאה כבר בידי.
אני מקדמת לעבר זאין, שעומד ומדבר עם ליאם שלצידו, הם נראים מעוניינים במיוחד בהופעה שמולם, ואותי יותר מעניין האלכוהול ואולי לחזור הביתה.
"היי, זאין" אני אומרת, קולי מעט משובש ואני מתקדמת בצעדים מהירים לעברו.
הוא מצמצם את עיניו לעומתי ובוחן אותי "הכל בסדר?" הוא שואל.
ואני מושכת בכתפיי "אני מניחה שזה רעיון טוב יותר שתיקח אותי הביתה, אני לא במצב טוב".
"אם כך, זה טוב שאני אקח אותך" הוא מושיט לעברי את זרועו ואני לוקחת אותה מבלי להתווכח והוא מושך אותי ואוחז בי.
"להתראות ליאם" אני אומרת ומשנקת אותו בלחי שלו, הוא רק מהנהן לעברי בחיוך "להתראות, תרגישי טוב יותר".
אני רק מושכת בכתפיי, אני לא חולה, לא בצורה גופני אב הלב שלי שבור.
אז לבסוף אני מלמלת תודה ויוצאת אחרי זאין שמוביל אותי ללימוזינה.
"מה קרה?" זאין שואל שאנחנו מתיישבים על מושבי העור הנוחים ואני רק מושכת בכתפיי ורוצה להתכרבל ולישון או להשתכר עדיין לא ממש החלטתי, אבל אני עונה לבסוף "כמעט שכבתי עם נייל" אני אומרת.
והוא צוחק, צחוק שגורם לי להעלות חיוך רפוי על פניי "מה קרה?".
"אני לא יחד איתו" אני עונה כאילו זה מובן מאליו.
זאין נאנח ומביט לעברי "תקשיבי, זה ברור שאתם עדיין אוהבים זה עד זה, אם בגללי הריחוק בניכם, את צריכה לספר לו את האמת, אנחנו נברר אחר כך איך להתמודד עם זה".
אני מביטה לעברו "הוא אמור לסמוך עליי" אני אומרת בקול שקט ומוסיפה כמעט שקול לא נשמע "אבל הוא לא".
"אולי הוא רק-" זאין מתחיל לומר, אבל אני לא מסוגלת לשמוע עוד תירוצים "זה מה שזה" אני קוטעת אותו בגסות "הוא לא סומך עליי או מאמין בי, בבקשה אל תגן אליו".
YOU ARE READING
Black glass
Fanfic✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
