פרק 30
"תעצור את הרכב" אני אומרת, הקול שלי חסר גוון, אני לא רוצה להתווכח איתו עוד, אמרתי לו את כל מה שיש לי להגיד ועכשיו אני באמת לא מסוגלת לדבר איתו.
"רוז" הוא אומר את שמי בכאב ברור ואני לא מביטה בו, רק החוצה מבקשת ממנו שוב שיעצור את הרכב.
והוא מושיט את ידו לעברי ואוחז בזרועי ומסובב אותי אליו כך שאני אביט בו, אך במקום זאת אני מביטה הצידה בהצהרה ברורה שאני לא רוצה לדבר איתו.
הוא נאנח בתגובה אבל בכל זאת מדבר "את כבר אמרת לי שאני לא יכול להחליט עלייך, אז אני לא אשקר לך שזה לא מוצא חן בעיניי, אבל אני לא יכול להחליט עלייך, זו החלטה שלך" הוא מסיים את דבריו ואני מביטה בו ללא ספק מופתעת.
הוא מביט בי בולע חיוך ונושך מעט את שפתיו הוא יודע שאני מרוצה, אבל מצד שני אני יודעת שהוא לא, אבל הוא אומר לי את האמת אך לבסוף הוא נותן את החלטה בידי.
"אני מצטערת" אני אומרת למרות שאני לא מצטערת על החלטה שלי, אני מצטערת על כך שהוא לא מרוצה שהוא רוצה משהו שאני רוצה להחליט בכוחות עצמי.
הוא רק מהנהן ונכנס לחנייה של בית הספר, כן זה מרגיש עכשיו לא כל כך נוח, אבל נייל לוחץ את ידי ואני יודעת זה יעבור, ואני בטוחה בזה. וזה מה שצריך כדי להרגיע אותי כרגע.
אנחנו נפרדים במהירות ופונים למגמות השונות שיש לנו.
רוב השיעורים אנו יחד אבל לא הכל, וכרגע לקחת קצת מרחק מנייל נראה רעיון לא רע בכלל.
אני מגיעה בשעות הצהריים למועדון, כמובן שלא ביקשתי מנייל שיקח אותי, זה לא שאני לא סומכת עליו למרות שאני די בטוחה שאם הייתה נקרת בדרכו הזדמנות הוא פשוט היה לוקח אותי למקום אחר.
אבל האמת שאני פשוט רוצה לעשות את זה לבדי, ובנוסף אם אני אתקבל אני אצטרך לספר לאימי בתקווה שהיא לא תחטוף התקף לב או משהו בסגנון.
אני נכנסת פנימה, וניקי שואטת לעברי וכמעט מפילה אותי לרצפה שהיא מחבקת אותי, אני שולחת את ידי לאחור ושמחה לגלות מאחורי קיר.
"הגעת, זה מעולה" היא כמעט קופצת מרוב אושר, אני ממש חוששת שהיא תחטוף מכה מרוב כל האדרנלין שבוער בה.
אבל היא בסדר גמור, את פנינו מקבלת אישה בשנות ה30 המוקדמות לחייה עם חיוך על פניה, היא בחנה אותי ללא בושה.
"את נראית נפלא" היא אמרה נימת קולה עניינית, "אני אשמח שתעבדי כאן, אני דיאנה " היא אמרה, ואני שומעת את ניקי צורחת מאחורי ומוחאת כפיים בהתרגשות.
"תוכלי כבר להתחיל מחר, רק כמובן תצטרכי למלא פרטים, תעקבי אחרי" קולה עניניי, לא אני בהחלט מתרגשת, הצלחתי למצוא עבודה. עכשיו כל מה שנשאר זה להתמודד מול אמא שלי.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
