פרק 25
אני לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה לספר לו את הכול מהתחלה, "אמא שלי, היא יצאה לדייטים עם מישהו, והאמת שאני ממש שמחה בשבילה, אתה יודע, כי באמת מגיע לה מישהו שיעריך אותה, כמו שהיא מדהימה, ואני רק רוצה שהיא תהיה מאושרת שוב".
אני לוקחת נשימה עמוקה ואוחזת בחוזקה במכנסיי לפני שאני ממשיכה "אבל היא רוצה שאני אכיר את האדם שהיא יוצאת וחשבתי שזה טוב, שאני אשמח להכיר את האדם שגורם לה שמחה, אבל אז היא שאלה מה שמוטט הכל" הקול שלי נחלש לקראת הסוף, והידיים שלי ממש מתכווצות עד שציפורניי ננעצות כמעט בעורי דרך בד הגי'נס.
נייל מביט בידיי המכווצות ומניח את ידיו על שלי, משפשף אותן המעט עד שהן נרפות ואז לוקח את ידיי בידיו, כך שאני משלבת את ידיי בשלו, ואני מקווה שאני לא ארסק את ידיו בטעות.
"ואז היא שאלה את השאלה הזו, אם אני מכירה אותו- את זאין מאליק" הידיים שלי מתכווצות מעצמן כששמו יוצא מפי, אולי מחרדה או משנאה, אני לא יודעת. אבל זה תבוע כל כך עמוק בי שאפילו הגוף שלי דוחה זאת.
"וזאין, זאין הוא חבר של לואי" אני מוסיפה כמעט נחנקת כשהמילים הללו יוצאות מפי, אני מרגישה איך כעס וזעם, מבוכה, בושה, כל הרגשות הללו מתערבבים זה בזו.
אני לא צריכה לומר עוד דבר, אני רואה בעיניו של נייל שהוא מבין אותי, הוא מבין את הסלידה שלי ממנו, נייל מקרב אותי אליו בכך שידו עוברת על מותני והוא מצמיד אותי אליו.
אני מניחה את ראשי על צווארו, נושמת לראיותיי את הריח הרענן והנעים שלו, הוא גורם לי להירגע ואני מרגישה דמעות בקצה עיניי, אני מושכת באפי ונייל פשוט מלטף את ראשי ולוחש דברים מרגיעים לאוזני, עד שאני נרגעת.
"בואי, את צריכה להחליף בגדים, ואנחנו צריכים לצאת" הוא אומר ואני מהנהנת אליו, מתכוונת לעמוד אבל הוא רק מניד את ראשו ומרים אותי "נייל" אני מצחקקת "נייל, נו, תוריד אותי, אני כבדה".
"לא, בייבי, את קלה כמו נוצה" הוא משיב גורם לי כמעט לחייך, אני רק מתרפקת על חזהו ונותנת לו לשאת אותי לעבר החדר.
הוא מניח אותי על המיטה ומתיישב על הכיסא בחדרי "את יודעת כבר מה את מתכננת ללבוש?" הוא שואל, ואני רק מושכת בכתפיי וקמה מהמיטה "אין לי שמץ של מושג".
אני מניחה את כפות רגליי על הרצפה הקרה, וההרגשה הזו, שהקור עובר דרך כפות רגליי לכל אורך גופי, זאת הרגשה מעוררת. אני צועדת לעבר הארון שלי ומחפשת בגדים לקראת היום החדש שעומד לפני.
לאחר 5 דקות אני מוצאת ג'ינס וסריג שנראים טוב ביחד, אני מניחה אותם על המיטה ומביטה לעבר נייל "קדימה, צא".
"זה לא משהו שלא ראיתי לפני" הוא משיב אליי בשוויון נפש ואני מסמיקה מיד, אני נזכרת במה שקרה והמבוכה תופסת את מקומה אצלי.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfic✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
