פרק 49

850 111 35
                                    


פרק 49
הבחורה מעבירה מבט מופתע בינו לבינו, כי אין בנינו דמיון ואז היא מתחילה את מסכת התנצלויות שלה, שזאין מתנהג בה בנימוס ובסבלנות ומרגיע אותה שזה בסדר.

ולבסוף לאחר מספר דקות ארוכות ומייגעות שהוא מרגיע אות שזה בסדר והיא לא מספיקה להתנצל, הוא מוביל אותה לעבר הקבלה ומשלם את הכסף על כל הטיפול שניתן לי.

"את נראית נפלא" הוא אומר שוב ובוחן אותי שאנו יוצאים, אני חושבת שהוא עצמו מופתע מהתוצאה שיצאה, ואני לא מאשימה אותו אני נראית כל כך יפה וכל כך שונה.

"אחותך, אה?" אני שואלת בהתגרות, ואני נושכת את שפתיי בשקט, אני מנסה להבן מדוע הוא עושה זאת.

הוא מניח את ידו על כתפי "כן את אחותי, מי שאומר אחרת יתעסק איתי".

"תודה לך" אני אומרת בשקט ומחייכת חיוך אמיתי "אני תמיד רציתי אח, זה נחמד שיש לי אותך".

"זה נחמד שיש לי אותך, אבא שלי בחר אישה מעולה, והבת שלה דומה לה, זה באמת נחמד שאת תהיי אחותי גם אם חורגת" הוא אומר ושומט את ידו ומושך אותי לעבר הרכב.

זאין עומד מולי ומושיט לי את ידו החיוך על פניו אמיתי ורחב "עוד יחשבו שאת חברה שלי" הוא אומר "את נראית נהדר" אני מהנהנת לעברו ומחזיקה בידו כשאני מנסה נואשות לא ליפול וללכת עם נעלי העק הגבוהות הללו.

"אני שונאת שהכרחת אותי ללכת עם הנעליים האלו" אני מסננת בשניים חשוקות אך מוסיפה כמובן "וגם אתה נראה נהדר, והיה לי יותר זמן לשים לב לכך אם לא הייתי עסוקה עם הנעלים הארורות האלה".

הוא צחוק, צחוק מתגלגל שגורם לי גם לצחוק מעט אבל אני נזהרת שאני לא אתנדנד יותר מידי ואקרוס בחבטה קשה על הקרקע.

אני יוצאת החוצה בעזרתו של זאין ונעצרת בקומי מופתעת, למולנו עומדת לימוזינה גדולה "זה רק בשבילנו?" אני שואלת בהפתעה.

"כן, זה בשבילנו" הוא מאשר בחיוך ואני באמת לא מאמינה למראה עיניי, אומנם לא היה חסר לי דבר אבל לא הייתי נקראית מהמעמד העליון, הייתי ממעמד הביניים הנחמד.

ואני הבטתי בו בחוסר אמונה שהוא מוביל אותי לתוך הלימוזינה, המושבי עור השחורים והבר, הייתי רוצה לחלוק את זה עם נייל, אלוהים נייל, רק מלחשוב אליו אני רוצה לפרוץ בבכי.

"מה קרה?" זאין מביט בי בזהירות ואני מרימה את מבטי בשאלה ואני מנידה את ראשי ולא מבינה והוא מסביר "זה נראה ענן של ערפל עומד על פנייך, חייב להיות שחשבת על משהו".

כן, זה נכון באמת חשבתי על משהו יותר נכון מישהו "נייל" אני מצייצת בשקט, קולי שקט ופגוע כמעט כאילו ניתן לחוש אותו ביד.

זאין מניח את ידיו על שלי ומשפשף אותם בשקט "תנסי לא לחשוב על זה היום תנסי ליהנות, האמת שרציתי לעשות לך את זה בתור הפתעה אבל אני מקווה שזה יעדוד אותך, הזמנתי גם את הארי ואנחנו אמורים לאסוף אותו".

Black glassWhere stories live. Discover now