פרק 35
ממש לא ראיתי את זה מגיע זה הפתעה בשבילי.
הפתעה כל כך עצומה שאני עומדת שם כמה רגעים המומה, עד שהשומר תוקע בי מבט מלא צינה ואני פשוט מסתובבת והולכת, יותר נכון רצה הכי רחוק שאני יכולה משם, אני חוזרת לבר.
וניקי מרימה גבה לעברי אך לא אומרת דבר אני פשוט מחייכת אליה חיוך מתוק וממשיכה כאילו דבר לא התרחש, כאילו לא גילתי כרגע סוד על האח החורג שלי, ועל החבר הכי טוב של הבחור שמתעלל בי, איך זה הגיוני? למה אני תמיד נקלעת לכל זה?
אני פשוט ממשיכה כרגיל, עוזרת לה מחייכת ללקוחות, מוזגת להם מה שהם מבקשים, מדברת בנחמדות לכאלו שצורחים כי הם לגמרי מחוקים. והכל כרגיל אף אחד לא חושד אני חושבת ככה, הכול נראה בסדר, יותר מידי בסדר אבל הראש שלי מתפוצץ מרוב מחשובות עד שאני בטוחה כי אני עומדת להתעלף.
שום דבר מזה לא בסדר, ואני לא יכולה לומר כלום, כי מה אני אגיד? או למי אני אגיד? אלוהים, למה עקבתי אחריו? אני כזו מטומטמת, אני צריכה להפסיק לעשות שטויות ולחשוב שזה בסדר ואז לייסר את עצמי, אני נחמדה מידי ואני רוצה לעזור.
אבל הוא בחר את זה, מה אני יכולה להגיד? אני לא חברה שלו או משהו שיש לי איזה אפשרות למחות נגד מה שהוא עושה, גאד דאמט אני אפילו לא יודעת מה אני בשבילו, הורים שלנו יוצאים אז מה?
הם סך הכל יוצאים, זה מה שהם יוצאים, תשכחי מזה, גאד תשכחי מזה! כי אין דבר אחר שאת יכולה לעשות, תאמיני לי אין שום דבר שאת יכולה לעשות נגד זה!
אני לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה לעבוד כאילו דבר לא קרה, אני יודעת משהו שאני לא אמורה לדעת, אבל אני צריכה לשכוח את זה כאילו מעולם לא ראיתי את זה.
אני מתעוררת לבד, האמת שזה הגיוני, נייל ישן יותר מידי זמן אצלי בבית ככה שעכשיו הוא חזר קצת לבית שלו, אני מתארגנת בזריזות וגוררת את עצמי החוצה במקום לעבר המיטה, אני לוקחת משהו לאכול לדרך- תפוח, עד כמה שזה נקרא ארוחה.
אני מתלבשת, הפעם אני הולכת לבית הספר לבד, כי נייל התקשר בבוקר כדי להודיע לי שהוא חולה, ואני הבטחתי שאני אגיע לבקר אותו אחרי שבית הספר המזדיין הזה הסתיים, כמובן שאיתו דברתי יותר נחמד, אבל זה לא חשוב כרגע כי אני כל כך עייפה ותשושה.
למה נייל צריך היה לחלות היום? איך אני הולכת לעבור את היום הארוך והמתיש הזה, אלוהים זה כל כך מתסכל.
אני הולכת לעבר הבית הספר והולכת לבית הספר ברגל, אני מחכה עד שאני שומעת את הצלצול ורק אז נכנסת, שנייל כאן זה שונה, אבל היום הוא לא כאן אני ממש מקווה שהיום הזה ילך בצורה טובה.
אבל שאני נכנסת פנימה לבית הספר אני נחרדת לגלות עד כמה טעיתי כי הדבר הראשון שאני עוברת בין כל התלמידים ומרכינה את ראשי מנסה ללכת בדרכי ולהיכנס לכיתה יחד עם המורה, כך אני מקווה לפחות.
YOU ARE READING
Black glass
ספרות חובבים✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
