פרק 42
הוא לוחץ את ידי בחמימות ניכרת "אני מצטער" הוא לוחש.
"לכי לישון מתוקה, נדבר על זה מאוחר יותר" הוא מנשק למצח שלי שלי ונותן לי שמיכה, ואני נרדמת כמעט מיד.
אני קמה לאחר כמה זמן, אני לא יודעת בדיוק כמה, אך הצוואר המעט תפוס שלי אומר לי כי זו הייתה שינה טוב, לפחות הצלחתי להירגע למספיק זמן כדי להירדם.
אני מרימה את מבטי מעלה והעיניים שמביטות מפחידות אותי, אני בטוחה שהוא הולך לעשות משהו "ליאם" אני אומרת בקול נרעד.
בעיניו יש ערבוב שכולל חרטה והתנצלות, משהו שאני רואה בדרך כלל, משהו שאני בכלל לא אוהבת אני מתרחקת אוטומטית מחפשת בעיניי את האדם הבא שעומד לפגוע בי אבל במקום את אני רק רואה את זאין מתקרב אליי.
בידו צלחת אוכל וכוס מים "היי, אני רואה שהתעוררת" הוא אומר מעט דאגה בפניו, אני מחייכת אליו חיוך קטן ומהנהנת, "יופי, תאכלי, אני צריך לצאת ליאם ישאיר איתך כאן, בסדר?".
אני מביטה לעבר ליאם שנושך את שפתו בחוזקה ומעביר את מבטו ביני לבין זאין בחשש, זאין לא יודע מה הוא ולואי עושים לי זה בטוח, אני פשוט מהנהנת ומודה לו, הוא מנשק ללחי שלי והולך.
אחרי מספר שניות אני שומעת את הדלת נטרקת, זאין הלך.
עכשיו זה רק אני וליאם ואני באמת לא יודעת איך הוא התנהג כי הוא הבן אדם הכי פחות צפוי מכולם."אני רוצה להתנצל" הוא פותח ואומר ואני מרימה אליו את ראשי מהצלחת שבידי ואני לא מאמינה למשמע אוזני הוא באמת אמר זאת כרגע? או שזהו פרי דמיוני?
אני מביטה אליו בחוסר אמונה הרי איך אני מסוגלת להאמין לו שכן מה שסבלתי ממנו זה את השקט שהוא הביט את הרחמים שתמיד ניבטו מעיניו, מבחינתי הוא תמיד היה כמו כל השאר, זה לא באמת שינה לי ,ידעתי שהוא באמת אותו הדבר כמוהו, כמו האדם ששנאתי כל כך ,שממש תאבתי, כמו לואי.
למרות שהוא לא עשה לי כלום מעולם, אולי זה לא היה הגון להאשים אותו, אבל הוא היה שם הוא ראה את האמת של מה שקורה לי והוא לא אמר דבר, הוא לא אמר מילה, הוא לא הסתריס נגד זה, ניסה למנוע או אפילו דיווח, הוא פשוט שתק, הוא חשב שאולי השתיקה הזו הביאה תוצאות מסיומות אבל דבר לא קרה.
ואני לא אוהבת אותו מהסיבה הפשוטה שהוא יכל לבחור אחרת הוא יכל לבחור להתערב, הוא היה יכול לספר את זה למישהו, הוא היה יכול לשנות את המצב הזה הייתה בידו את האפשרות הו אבל שוב הוא בחר לשתוק, כי זה הרבה יותר קל, כי לואי הוא חבר שלו, ולמרות שהוא עושה דבר בלתי מתקבל על הדעת, הוא עדיין חבר שלו, והוא תמיד יקח את הצד שלו.
אני לוקחת נשימה עמוקה, אולי נייל נפרד ממני אבל הוא השאיר אצלי כמה דברים ממש חשובים ולמרות שהוא הלך אני לא מתכוונת לתת גם לשאר הדברים שהוא נתן לי ללכת, אני מתכוונת לעמוד להילחם, על עצמי הפעם אני לא הולכת לשתוק יותר, לסבול ולא לעשות דבר.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
