בואו נגיע ל100 הצבעות ו70 תגובות
פרק 27
הוא לא מחכה יותר, הוא תוקף- כמו נמר המחכה לתקוף, והמטרה? אני. ואני רוצה מזה, אני רוצה להיות הפרס שלו.
הוא חזק, יפהפה וכולו שלי, בדיוק כמו שאני שלו. הוא מנשק אותי בחוזקה, באובססיביות כמעט, שפתיו כנגד שלי, נעות בתשוקה, אפלה וצורך שקיים בשנינו.
הדומיננטיות והשליטה בידיו גורמות לי כמעט להיכנע מרצון ללשונו המלטפת את לשוני, הדורשת ממני כל מה שאני יכולה לתת לו. ידיו סביבי אוחזות בחוזקה, מתחברות לעורי ומשאירות אותי קרוב לגופו, לא שאי פעם אלך, לא ממנו, אני לא אלך ממנו לעולם.
הוא מנשק אותי נשיקה רכושנית כל כך שאני מרגישה שאני מאבדת את את עצמי, לשונו מלקקת שפתיי, מגרה אותי וכל מה שאני רוצה כרגע זה את קרבתו ובהחלט מעדיפה להיפטר מבגדינו לשם כך.
"מה את רוצה בדיוק?" הוא לוחש לאוזני בקולו העמוק, הנמוך והסקסי, הוא מנשק אותי נשיקה קטנה על שפתיי ולוחש שוב "תאמרי לי".
אני מסמיקה בצורה כזו שאני בטוחה שפניי שינו את צבען, אך אני מוצאת את מילותיו מלהיטות אותי במיוחד, אני מתקרבת אליו יותר, משפשפת את אגני בשלו, גורמת לעיניו להתערפל באפלה.
"דבר ראשון, אני רוצה שתיקח אותי מפה לחדר" אני מתחילה לומר, לוקחת באוזנו את המילים כאילו אני שופכת בפניו סוד כמוס.
"ואחר כך?" הוא שואל, ואני מרגישה את ההיגיון חולף ורק אני נשארת עם הסכנות למול עיניי, אבל אני אוהבת את זה, את הריגוש הזה.
"אני אתן לך את האפשרות להפתיע אותי" אני לוחשת, קולי שקט, כמעט ולא נשמע. אבל התשוקה מורגשת היטב בכל איבר בגופי.
רק המחשבה על שפתיו החזקות והנוקשות נגד עורי הרך ואני כבר מרגישה עקצוצים רכים בין רגליי. מחשבותיי דוהרות קדימה ובראשי עולה המחשבה של ידיו הנסגרות על שדיי, מה שגורם לצמרמורת בכל גופי.
"אז את תתני לי, כן?" הוא שואל, ידיו על גבי ואני רק מהנהנת בתגובה פי פעור במעט והנשימה שלו פוגעת בצווארי בעוד ידו יורדת באיטיות ידו יורדת באיטיות לעבר הישבן שלי ומשם לירכיי, והוא מקרב אותי עליו, אותי אליו, רגליי משתלבות סביב אגנו והוא נעמד כך שאני צמודה אליו וידיי אוחזות בחוזקה בחולצתו, אך נראה שלו זה אפילו לא מזיז.
הוא עולה מעלה במדרגות לעבר החדר שלי, 2 מדרגות בכל צעד שלו בעוד שאני עליו. כן, אני לגמרי מתפעלת מהחוזק שלו אבל אני עסוקה מידי בקרבתו אליי ומה יקרה בעוד מספר דקות כיוון ואני כמהה למגעו עליי, כאילו אני שייכת לו, כאילו הוא בטוח בזה שאני לעולם לא אלך, שלעולם לא אלקח ממנו, הלוואי והיה לי את אותו הביטחון לגביו.
למרות אלפי הפעמים שאני משננת בראשי שהוא שלי, שאני אומרת זו לעצמי, זה עדיין לא נקלט ואני בכל רגע פוחדת שהוא פשוט יקום וילך.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
