פרק 44
הכאב שבעיניו והכעס כל כך ברור שאני כמעט בטוחה שהוא עומד לחבוט בזאין ואני נאחזת בו כגלגל הצלה אני לא מסוגלת לעזוב, התחושה כל כך מוכרת שאני לא רוצה לעזוב אני לא רוצה לעזוב לעולם, אני תמיד רוצה את זרועותיו סביבי.
ואני לא באמת מסוגלת לחשוב בצלילות, אני פשוט לא משחררת ממנו, כי אני לא רוצה ולא מסוגלת, ואני רק רוצה לנשום לראותיי את הריח המוכר והמשכר שלו ולהיות בדיוק כאן ברגע הזה ולא בשום מקום אחר.
אני צריכה להשתחרר ממנו אני יודעת זה, ואני צריכה לעשות את זה כרגע, אבל הימים האחרונים היו פשוט זוועתים ואני רק רוצה קצת ממנו.
לבסוף אני מתנתקת ממנו בחוסר ברירה, ומביטה בו המבט על פניו מבהיר לי כי גם לו חסר את המגע הזה, את הצורך שלו זה בזו, אבל הוא נראה גם כועס, מרוחק כמעט.
"הוא רק לקח אותי טרמפ, הוא אחי החורג" אני אומרת בשקט מנסה לשכנע אותו שוב.
הוא רק מניד בראשו כאילו מנסה להרחיק מאליו הכל "זה מה שתגידי תמיד, אני פשוט-" הוא נעצר, כאילו המילים נתקעו בגרנו "פשוט נתרחק".
נכון כנראה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות אבל אני מרגישה כאילו מישהו חונק אותי ומונע ממני לנשום, אני לא בטוחה שאני מסוגלת להמשיך, וזה קשה לי כל כך קשה.
הוא מסתובב ומתרחק כאילו לא שבר את ליבי שוב, אולי זה נכון, אולי זה מה שצריך לקרות ואולי אני באמת צריכה להתרחק ממנו אבל אני לא מסוגלת לחשוב על זה בצורה נורמאלית או הגיונית אני ממש לא יכולה לעשות זאת.
זאין מקרב אליי הוא בוחן אותי, את פניי, את ידי הלוחצות זו לזו ועוקב אחרי מבטי הנודד לעבר נייל .
"את רוצה שאני אדבר איתו?" הוא מציע לבסוף.
ואני רק מנידה בראשי ולוקחת נשימה עמוקה "לא, הכל בסדר, לא צריך".
"את בטוחה?" הוא בוחן אותי שוב ואני רק מהנהנת בשקט, שולחת לעברו חיוך קטן וממשיכה לעבר השער והכיתה, אני חייבת להתמודד אני פשוט חייבת.
אני מוצאת את עצמי יושבת במקום שלי,בכיתה ריקה ליאם נכנס אחרי כמה דקות ואני לא מסוגלת לשלוט בחוסר נוחות שאני חשה למרות שהוא היה נחמד בזמן האחרון והרחיק ממני את לואי אתמול, אני עדיין לא מסוגלת לשכוח.
זה היו 3 שנים שמלאות בסבל ומעשה אחד טוב אינו יכול להשכיח ממני באורך פלא את כל מה שקרה, אני עדיין זוכרת, זוכרת היטב.
אני פשוט מביטה בו נושכת את שפתיי בלחץ מחכה למה שהוא יעשה אך הוא רק מתיישב לצידי חיוך קטן על פניי "ידעתם שכמעט כל הבנות מקנאות בך?".
הוא אומר בפתאמיות שאני ממש זקוקה לכמה שניות כדי להבין שאני ערה לגמרי וזה לא חלום, חלום ממש טוב שלעולם לא התקיים אבל חלום.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
