פרק 38

1.2K 124 30
                                    

מטרה:80 הצבעות.

פרק 38

אני לוקחת נשימה עמוקה לפני שאני מרימה את הפלאפון שלי ומחייגת את המספר המוכר של מקום עבודתי, לאחר מספר צלצולים עונה הקול המוכר של דיאנה עונה מצידו השני של הקו ואני שוטחת בפניה את בקשתי.

היא מבחינתה מאשרת זאת ברגע אני מופתעת מאוד ומלמלת תודה ומנתקת את הנייד. אמי כידוע אמורה לחזור מחר אם אני לא טועה, וזה יהיה טוב, אני מחזיקה אצבעות לכך שהלך לה טוב, יש לי כל כך הרבה דברים לאחרונה שממש שחכתי מזה.

אני מרימה את הפלאפון ומחליטה לחייג הפעם לאימי, והיא נשמעת כמעט נרגשת לשמוע את קולי, לאחר שהיא אומרת לי מספר פעמים עד כמה היא מתגעגעת אליי, היא מספרת לי בפירוט רב למען האמת במקומות שהיא הייתה, התמונות שהיא צלמה, והדברים הנהדרים שבהם הייתה.

למען האמת זה משמח אותי בכנות, אני יודעת מה קורה עם זאין, כנראה בסופו של דבר יהיה לי המון זמן להתווכח איתו, לדעת מה הוא עושה, למרות שהוא כבר סיפר לי ואולי להצליח לשכנע אותו לעזוב את מה שהוא עושה.

אני מגיבה אליה בחיוך, מבטיחה שאני נזהרת ושומרת על עצמי, ומבטיחה שאני תלמידה טובה ולא עושה בעיות בבית הספר, וכן הולכת אליו. למרות שאני ממש מעוניינת להבריז אבל את זה אני לא אומרת לה זאת.

לאחר שאני אומרת עוד כמה מילים, שאני מבקשת ממנה שתמשיך ליהנות ואני שמחה יחד איתה על כך שהכל הולך מעולה עם אביו של זאין, אני מוסרת לה את אהבתי, אומרת להתראות ומנתקת.

את השיחה הבאה שלי אני עושה לנייל כי אני יודעת היטב כי בדיוק כפי שאני זקוקה למגע שלו הוא זקוק למגע שלי, אני צריכה אותו כרגע אפילו רק בשביל לדעת שהוא שם.

אני צריכה את ידיו כנגד שלי כשהוא מאחד את ידיו מולי, אני אוהבת את החיוך שלו שגורם לי לחייך גם בתגובה אני לא מסוגלת לשלוט בזה.

הקול שלו, עם המבטא הברור בקולו, אני מחכה מספר צלצולים עד שהוא מרים ואני כבר יודעת לפני קולו שהוא ישן, קולו הצרוד והברור שלו שהוא קם שגורם לי לחייך לעבר הפלאפון למרות שברור שאף אחד אינו רואה את זה.

"אתה בא היום?" אני שואלת ללא הקדמות מיותרת, אני מחכה לתשובתו, הוא נוהם בתגובה על כך שהערתי אותו, אבל בכל זאת הוא אומר "כן" ולא מחכה יותר לפני שהוא מנתק את הפלאפון ואני מגחכת בחזרה, אני אוהבת אותו כנראה בגלל כל השטויות הללו.

לא עוברים דקות מעטות והוא מתקשר שוב, אני מגחכת לפני שאני עונה, ואני רוצה לצחוק לו ממש כך, אבל אני מתאפקת ועונה לו בנימוס שכנראה תטריף אותו, אבל זו בדיוק המטרה שלי "כן, מר הורן, האם אוכל לעזור לך בדבר מה?".

"אני רוצה לדעת מדוע היום רוצה שאני אגיע, האם יש משהו מיוחד?" הוא שואל בסקרנות, מנסה לשמור על קולו בנימוס למרות שאפשר לשמוע את הדחף שלו לדעת את הסיבה האמתית.

Black glassWhere stories live. Discover now