פרק 43 (חלק ב)
אני נחנקת מהמים שאני שותה, הכרתי את הארי והוא חסר כל טקט, הוא אוהב על כולם, אבל שאלוהים יעזור לי הוא באמת צרך שיעור חובה בנימוסים, זה יועיל לו.
לפחות הוא ממש אהוב בגלל החיוך השובה לב שלו והאישיות הכובשת שבלתי אפשרי לעמוד בפניו, אני בטוחה שבגלל זה כולם סולחים לו, כי באמת רק לו אפשר לסלוח על שאלות כאלו.
לפעמים אני חושבת שהוא לא יפתח מילדתו לפחות בנושא הזה, הוא עדיין חצוף וחסר טקט כמו ילד קטן וסקרן שרוצה לדעת הכל אך לא יודע כיצד לשאול את שאלותיו.
הוא ממשיך להביט בי בסקרנות ואני שופכת את כל תכולת הכוס בכיור, הוא די הוריד לי את החשק לשתות, אני מנידה אליו את ראשי "אנחנו רק לומדים יחד בכיתה, לא הרגשתי טוב הוא הציע להקפיץ אותי" אני מושכת בכתפיי.
"מה עם נייל?" הוא שואל.
ואני מבינה שאני לא אצליח לעמוד בזה עוד המון להסביר לכולם את האמת אני באמת לא יעמוד בזה, אני מסתובבת כך שגבי מופנה אליו ופולטת בחוסר רצון "נפרדנו".
אני מוציא את השקית של הפופקורן ומניחה אותה במיקרוגל ומחכה שרעש המוכר של הפיצוץ יתחיל להישמע ואני מסתובבת על הארי ומגלה אותו עומד במקומו מופתע מאוד.
"למה?" הוא בסוף מצליח לצייץ.
אני עוצמת את עיניי מחכה שגל הכאב לב שמכה בי כרגע בשיא עצומתו יעבור "אני לא רוצה לדבר על זה" אני מלמלת לבסוף מותשת ועייפה.
"אני מבין" הארי אומר, הוא לא מוסיף עוד מילה אלא מוציא קערה ומושיט לי שאני אניח את הפופקורן בתוכה, אני מלמלת תודה ולוקחת הכל בחזרה לסלון.
לאחר בחירת הסרט, האמת שליאם והארי בחרו לאחר מספר וויכוחים בסוף נבחר סרט פעולה כלשהו, לא הייתי קשובה באמת, למעשה לא הייתי קשובה כלל מחשבותיי נדדו הרחק מכאן.
לבחור עם שיער מחומצן ועיניים כחולות ששבה את ליבי ושבר אותו כרגע, את החלקים של הלב שלי שאני מנסה נואשת להרים ולהרכיב שוב.
למה אף אחד מעולם לא אמר לי ששברון לב הוא כל כך נורא?
ולמה אנשים מסתכנים בו שוב ושוב?
אני נרדמת בשקט על הכתף של הארי ואני יודעת היטב שזה לא מזיז לו והוא ממשיך לצפות בסרט, ואני עוצמת את עיניי נותנת להכל לחלוף מעליי כאילו אינו קיים לחלוטין, ורק אני כאן לבדי.
הארי הולך הביתה וליאם מחליט ללוות אותי לבר, עוד גבר שחושב שזה מסוכן לי לעבוד שם אבל הוא לא באמת אומר משהו רק מציע לי להקפיץ אותי לשם בטענה שבירה טובה לא תזיק לו, ואני מהנהנת למה להתווכח, גם ככה, זה לא באמת הולך להזיק לאף אחד.
אני לוקחת את המשמרת למטה עם ניקי, סיבה ראשונה אני לא רוצה שזאין וליאם יפגשו כאן, והסיבה השנייה שאני רוצה להיות מעט זמן עם החברה שלי, וזה לא באמת מפריע לקייל ואוון שמחבקים אותנו ועולים למעלה, וליאם שיושב על הבר ומצחיק אותנו זה די נחמד ככה.
YOU ARE READING
Black glass
Fanfiction✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשה...
