מאוהבת בלוחם

12

נ.מ סטיב:
מלודי נרדמה כבר מזמן, אני ניסיתי לישון אבל אני לא מצליח, אני כל הזמן חושב על המבצע שיש לנו עוד חצי שנה, הוא לא יוצא לי מהראש, אני כל הזמן מתכנן אצ הדברים איך הכל הולך להראות. אני אצטרך גם באיזשהו שלב לספר איכשהו למלודי שעוד חצי שנה אני יוצא למבצע מבין המסוכנים שצהל ביצע אי פעם מבלי שהיא תתחרפן.
לאט לאט מלודי התעוררה ואני הסתכלתי עליה, על המלאך הקטן שישן לצידי. היא כל כך יפה שזה כואב. ״בוקר טוב מתוקה שלי״ אמרתי מסתכל עליה מתמתחת וגיכוח קל עלה לי לפנים. ״ישנת טוב?״ שאלתי והיא הנהנה בראשה לכן.
״ישנת בכלל?״ היא שאלה ״לא לא הצלחתי להרדם אפילו לדקה״ הודיתי.
״מה למה״ היא שאלה בהתעניינות.
״לכי תשאלי פנים תתעוררי על עצמך אני צריך שנדבר על משהו״ אמרתי לה מכין את עצמי לספר לה על המבצע, היא הקשיבה למה שאמרתי לה וקמה לשטוף את פניה, לאחר חמש דקות היא חזרה וסימנתי לה עם ידי לשבת לידי במיטה.
היא ישבה מולי בישיבה מזרחית והסתכלה עליי בסקרנות.
״נו אני מקשיבה״ היא האיצה בי לדבר ואני גיכחתי.
״תקשיבי רגע״ אמרתי כשהתכופפתי יותר לכיוונה והחזקתי בידיה השלובות ״אני לא יודע אם סיפרו לך, אני משער שלא, אבל אנחנו לא פה רק כדי לעזור לקפריסאים. הבסיס הזה הוא חלק ממבצע ענק שהולך להיות עוד חצי שנה, את יודעת שמעבר לזה אני לא יכול לספר לך אבל הדבר היחיד שאני יכול לספר לך זה שאנחנו נכנסים לסוריה, רגלית״ הוצאתי את זה ממני והיא הסתכלה עליי בהלם.
״אתה צוחק עליי נכון?״ היא שאלה ואני רק הסתכלתי עליה חסר מילים.
״אתה הולך להכנס לסוריה?״ היא שאלה שוב ואני הנהנתי בראשי.
״לכמה זמן״ היא שאלה ״את יודעת שאני לא יכול לענות על זה״ אמרתי נאבק בכל השיחה הזאת.
״בקרוב אני אעשה לכם בתאג״ד גם שיחה על המבצע כי אתם תהיו הצוות הרפואי שם אבל אתם תשארו בתוך ישראל״ אמרתי והיא רק הסתכלה עליי, הדמעות עמדו בעיניה.
״מה הסיכוי שתחזור משם בכלל״ היא שאלה ״סיכוי נמוך״ אמרתי בכנות והיא הייתה אכולת פליאה מהכנות שלי והתחילה לבכות ״בואי לא נקדים את הפרידה הזאת, חצי שנה זה עוד הרבה זמן, רק רציתי שתדעי לאן זה הולך ולא תופתעי בלי שום התראה״ אמרתי והיא הנהנה בהסכמה.
״מחר יהיה לכל הגדוד יום חופש לפני שיוצאים למבצע, נעשה כולנו יום כיף וננסה לשכוח מזה לבינתיים בסדר?״ שאלתי והיא הסכימה.