נ.מ סטיב:
אחרי שאני ומלודי שכבנו ראינו סרט בטלוויזיה, למלודי יש אהבה לא מוסברת לסרטים.
היא הייתה מרוכזת בסרט ואני הסתכלתי עליה, לא הורדתי את העיניים ממנה, חשבתי על כל מה שהיא סיפרה להורים שלה היום, איך שהיא בכתה אבל בעיקר חשבתי על איך היא התקרבה אליי שאחבק אותה כשכבר התחילה לבכות, היא התנחמה אצלי, והיא עדיין אוכלת את עצמה שהיא לא יודעת מה קרה לי בסוריה, אני פשוט לא חושב שהיא תוכל לעמוד בזה, היא רגישה מדי לדברים האלה.
״מכות חשמל״ אמרתי משום מקום והיא הסתכלה עליי לא מבינה, ״כל פעם שעמדתי להרדם הביאו לי מכת חשמל״ אמרתי והיא שתקה, הדמעות בעיניה לא איחרו להגיע. ״כל פעם רמה אחרת, גבוהה יותר, אחרי זה הם עברו לסכינים, כל פעם אחת יותר חדה, כל פעם אחת יותר מזוהמת, כל פעם דקירה עמוקה יותר״ אמרתי מסתכל בעיניה הדומעות, היא לא הצליחה לצאת מההלם, חיבקתי אותה, מזכיר לך שאני כבר לא שם ״להמשיך?״ שאלתי והיא הנהנה בראשה מסמנת לי שהיא רוצה לדעת כל פרט, ״כשהם הבינו שלא עובד להם המכות חשמל ולא הדקירות והם היו נחושים להוציא ממני מידע, הם הצמידו נשק לרגל שלי וירו, ככל שהנשק קרוב יותר ככה הפגיעה של הכדור כואבת יותר, אין לו צורך לתפוס תנופה הוא כבר פגע בשיא המהירות, זוכרת שאמרתי לך שאת הסיבה שלא וויתרתי?״ שאלתי אותה והיא הנהנה בעצב. ״הם הטביעו אותי, כל פעם הכניסו לי את הראש במשך כמה דקות למים מלוכלכים וכשהייתי על סף להתעלף, הוציאו אותו, כשזה קרה כבר עמדתי להשבר, רציתי להפסיק להלחם ופשוט לתת לעצמי למות, ואז חלמתי עלייך, היית בשמלה לבנה, עמדת ליד אמא שהייתה לבושה גם בלבן, את חייכת אליי ועשית לי שלום עם היד הקטנה שלך, ויצאו ממך קרני אור״ אמרתי לה קיוויתי שזה ישמח אותה קצת אבל לא, ״בייבי את הצלת אותי, כשהתעוררתי כבר הייתי על הכתף של גיא בדרך חזרה״ אמרתי והיא נשארה בראש מושפל, ״אל תבכי״ אמרתי מחבק אותה, ״איך אתה עושה את זה״ היא שאלה ואני לא הבנתי, ״איך אתה מדבר על זה כאילו זה כלום סטיב״ היא אמרה ואני שתקתי, ״איך זה שלגבי כל דבר אפשרי אתה מצליח לא להביע רגש, מה פאקינג דפוק אצלך״ היא אמרה, היא יודעת שיש משהו עליי שהיא לא יודעת, היא כבר הרבה זמן יודעת את זה, גיא הוא היחיד שיודע, אין לי מושג למה אני לא מסוגל לספר לה את זה, אולי כי אני מפחד שאחרי זה היא לא תסתכל עליי באותה צורה.
״במה אתה מאשים את עצמך כבר״ היא שאלה, ״מלודי חאלס״ אמרתי לה שתבין שאני לא הולך לענות לה על זה, ״לא חאלס, אתה תספר לי״ היא צעקה עליי, ״את לא צועקת עליי, וכשאני אומר חאלס זה חאלס״ אמרתי שתבין שאני כבר רחוק מלהיות צוחק, אני שונא לדבר על זה.
״למה אתה לא מספר לי סטיב״ היא אמרה בוכה, ״מה יכול להיות כבר כל כך גרוע״ היא שאלה ואני שתקתי, התעלמתי ממנה.
היא קמה מהמיטה ושמה נעליים, הסתכלתי עליה במבט לא מבין, ״מה נראה לך שאת עושה״ שאלתי עוצר אותה מללכת.
״אם זה עד כדי כך גרוע, כנראה שיש משהו שאתה לא מספר לי כדי שאני לא אדע מי אתה באמת, ואני לא יוצאת עם אנשים שאני לא מכירה״ היא אמרה ובאה לצאת מהדלת ואני צחקתי, ״מצחיק שרק עכשיו אני מבין איך זה עובד״ אמרתי מגכח והיא נעצרה ולא הבינה על מה אני מדבר, ״כל פעם שמשהו לא מתאים לך את פשוט מאיימת עליי שנפרד״ אמרתי והיא הסתכלה עליי בהלם, ״זה לא נכון״ היא אמרה והשפילה את ראשה, ״לא נכון?״ אמרתי וקמתי לכיוונה, ״את רוצה לדעת מה כל כך גרוע?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי מפוחדת, ״זוכרת את התאונת דרכים שסיפרת לי עליה? זאת שבגללה איבדת את הזיכרון? זה אני דרסתי אותך״ אמרתי והיא קפאה במקום, היא הבינה שאני זה שכמעט הרס לה את החיים.
״אתה משקר״ היא אמרה והרגשתי את הלב שלי מתרסק, יודע שאני לא הולך לשמוע ממנה יותר, ״אני לא משקר מלודי, את היית בת 15 אני הייתי בן 18, הייתה לך חברה טובה שקראו לה מאי, את זוכרת מה היה השם משפחה שלה?״ שאלתי אותה וההבנה החלה להכות בה. ״ארדוליין״ היא ענתה והפרצוף שלה היה אחוז אימה, ״תכירי, אני סטיב ארדוליין בן 22, יש לי 2 הורים ואחות מקסימה שדאגתי למוות שלה״ אמרתי והושטתי לה את היד בציניות, הורדתי את ידי, ״אני הרגתי את אחותי מלודי וכמעט אותך, כי הייתי פאקינג שיכור, בגלל טמבלית שהייתי מאוהב בה, בגלל זה אני לא מתאהב, בגלל זה אני לא מביע רגש, כי כשזה קורה אני פאקינג הורג אנשים״ אמרתי בעצבים, ״כמו שקרה לך עם בן״ היא אמרה בשקט, ״כמו שקרה לי עם בן, וכמו שקרה לי כמעט עם ירין האקס שלך.״ אמרתי, ״אני דפוק מלודי, ולא סיפרתי לך את זה עד עכשיו כי בגללי כמעט לא הלכת ובגללי הלך לך הזיכרון, אני ואת מכירים הרבה לפני שהתגייסת״ אמרתי.
״סטיב אתה אוכל את עצמך על משהו שקרה מזמן, אתה בן אדם טוב ואתה יודע את זה, אמנם אני לא זוכרת אותך אבל אני יודעת שאתה הבן אדם האחרון שמסוגל להרוג מישהו״ היא אמרה ואני צחקתי, ״התפקיד שלי זה להרוג שכחת?״ אמרתי והיא נענעה בראשה ללא, ״זה שונה ואתה יודע את זה״ היא אמרה והתקרבה אליי, ״מה את עושה מלודי״ שאלתי, היא התקרבה אליי ואחזה בפניי, ״אני אוהבת אותך ואני מוכנה למות בשבילך סטיב, ואני יודעת שאתה גם מוכן למות בשבילי״ היא אמרה ואני גיכחתי, והיא הסתכלה עליי לא מבינה ״יותר גרוע, אני מוכן לחיות בשבילך״ אמרתי, היא נישקה אותי ונסחפתי אחריה, עדיין לא מעכל שהיא לא עזבה אותי אחרי מה שסיפרתי לה, תמיד חשבתי לעצמי שאני אוהב אותה יותר ממה שהיא אוהבת אותי, והייתי בסדר עם זה, מסתבר שטעיתי, היא אוהבת אותי באותה מידה.
״אני דפוק מלודי״ אמרתי, ״לא הייתי מתאהבת בך אם לא היית אחד, היא אמרה ואני חייכתי, ״שלא תעז לעזוב אותי״ היא איימה ואני צחקתי.
———————————————————————————
היה שבוע ארוך, אבל כיפי, אני ומלודי טיילנו מלא, הלכנו למעיין והיא התעקשה על הלונה פארק היינו במלא מסעדות, וכמובן שבקולונוע איזה חמש פעמים, הלכנו גם להורים של גיא ביקרנו אותם, הם שמחו לראות אותי ולהכיר את מלודי, הם גילו על הדרך שהיא ונאיה החברות הכי טובות״נ.מ זיו:
כל השבוע לא הפסקתי לחשוב עליה, היא לא יוצאת לי מהראש, היא יפה בטירוף, אבל הבת זונה מאוהבת בו, לא מבין מה כולן מתעלפות עליו.
כל השבוע ראיתי בסטורי שלה שהיא מעלה אותו, היא לא מפסיקה להשוויץ בו, נכנסתי לסטורי שלה שוב פעם וראיתי שהיא העלתה סרטון שהיא מעירה אותו, היא צילמה דרך המראה וקפצה עליו.
לבן שרמוטה יש חדר עם פאקינג הכל, ברור שכל אחת תרדוף אחריו.
אחרי זה היא העלתה סרטון שהוא מנשק אותה, בזמן שהיא מצטלמת, אחרי זה הייתה תמונה של שניהם בבגד ים, היא לבשה בגד ים כחול וקטנטן, הם הצטלמו במראה והוא עמד מאחוריה, הוא היה נראה כמו השומר ראש שלה, הוא היה ללא חולצה, אחז במותניה וראשו היה טמון בשקע צווארה, היא רשמה ״בייבי עוד חודש בן 23 ונמאס לו שאני מזכירה את זה כל פעם״ זה כל כך עצבן אותי רציתי אותה בטירוף.
נכנסתי לאינסטגרם שלו, היה שם מלא תמונות איתה, הייתה שם תמונה מהיום הולדת 20 שלה, היא הייתה עם זר על הראש ועוגה עם נרות הייתה מונחת על השולחן, היא ישבה עליו והם שניהם היו מחויכים.
הסתכלתי על מה שהוא רשם לה.
״לא נראה לי שמישהו צריך הוכחה לזה שאני אוהב אותך יותר מאת החיים עצמם, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, נסיכה קטנה שלי, מבטיח לך שאני אשקיע את כל החיים שלי בלעשות אותך מאושרת, את מלאך בדמוי בן אדם, יום הולדת שמח בייבי, אני אוהב אותך לתמיד״
המשכתי לדפדף בעמוד שלו, הוא העלה תמונה חדשה לפני 20 דקות לסטורי , הוא צילם במראה בחדר שלו, היא ישבה עליו כשרגליה מפוסקות לצידי גופו, והניחה עליו את ראשה, היא הייתה עם הגב למראה אז לא ראו את פרצופה, והוא ישב על המיטה מול המראה ורשם ״שלי לתמיד״ זרקתי את הטלפון בעצבים על הרצפה, הם אמורים לחזור היום, אין לי עצבים לראות את שניהם ביחד.
YOU ARE READING
מאוהבת בלוחם
Romanceמלודי וסטיב פרמדיקית ולוחם קומנדו בסיירת מטכל חווים אהבת נעורים קלאסית מלאה בקשיים ותהפוכות, מנסים כל הזמן לחזור לזרועות אחת של השני ולמצוא את הדרך שלהם לעתיד יחד יצליחו או לא? מה אומרים? *** חייבת לומר כי בספר הזה יהיו תכנים מיניים מפורטים***