מאוהבת בלוחם

14

עבר חודש מאז היום כיף שהיה לנו בים, אני וסטיב כבר חצי שנה ביחד וכל פעם מחדש, הוא רק מפתיע אותי יותר, בגלל שהוא לא מצליח להיות איתי הרבה בגלל האימונים, הוא כל פעם מנסה לפצות אותי בדרך אחרת, וגיליתי עליו שהוא יכול להיות מאוד יצירתי שהוא רוצה.
קמתי בבוקר וסטיב עדיין ישן, אנחנו בזמן האחרון ישנים כל לילה ביחד ואני ממש שמחה מזה.
את האמת שזו פעם ראשונה בחצי שנה האחרונה שאני מתעוררת בבוקר ואני רואה את סטיב לידי אבל הוא אתמול היה כח היום באימונים אז הצלחתי לשכנע אותו לעשות הפסקת שינה היום.
השעה הייתה שמונה בבוקר, קמתי שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, הכנתי לי נס קפה ולסטיב קפה שחור כמו שהוא אוהב.
ישבתי לידו במיטה וחיבקתי אותו ״מאמי אתה צריך לקום״ אמרתי בלחש וניסיתי להעיר אותו. ״בייבי קום נו״ אמרתי פתח את עיניו והסתכל עליי ״בוקר טוב יפהייפיה״ הוא אמר ונשק לידי ״קח הכנתי לך קפה״ אמרתי והושטתי לו את הקפה שהיה על השידה לצד המיטה.
״תודה מתוקה״ הוא אמר ולגם מהקפה שחור.
״מה יש לך לעשות היום״ הוא שאל, ״לא הרבה, את האמת שאני ונאיה אמרנו שנצא אחרי זה מהבסיס נשב באיזה בית קפה״ אמרתי והוא הסתכל עליי בחיוך ״מה״ אמרתי לא מבינה. ״סתם, אני שמח שהתחברת לנאיה״ הוא אמר ואני חייכתי.
הוא קם מהמיטה והלך לשטוף פנים ולצחצח שיניים, לאחר חמש דקות הוא חזר והתחיל להתלבש. ״מה כבר אימון?״ שאלתי והוא הסתכל עליי במבט מתנצל ״אני יודע מאמי אני מצטער״ הוא אמר כשראה את המבט העצוב על פניי, ״אין לך מה להתנצל אני יודעת שזה התפקיד שלך פשוט זה קשה לי״ הודיתי, אני מתגעגעת אליו ואין לי איך לשנות את זה.
״את לא חושבת על להיפרד ממני, נכון?״ הוא אמר בחוסר אונים מקווה שזה לא מה שאני חושבת. ״מה, לא לא מה פתאום, ממש לא זה, פשוט זה קשה לי כי אני מתגעגעת אלייך ואני רוצה שכל התקופה הזאת תגמר״ אמרתי בכנות והוא נישק אותי. ״מתישהו זה יגמר אני מבטיח״ הוא אמר, הוא התבשם ושם על עצמו את הנשק.
״אני צריך שתארגני לי את כל המרפאה היום ב17 לשיחה, אני אדבר איתכם היום על המבצע״ הוא ביקש בעדינות, הוא ידע שבן עדיין שם ואני מפחדת ממנו. כן מה ששמעתם, לא טיפלו בבן, רק הוציאו לו אזהרה, לקח לי המון זמן להרגיע את סטיב מאז.
״תבקשי מנאיה להיות איתך יפה שלי ואת יודעת שהבעיה הכי קטנה תתקשרי אליי ואני מגיעה״ הוא אמר ואני הנהנתי בראשי בהסכמה.
״יאלה בייבי, אני הולך, תלכי לאכול משהו בחדר אוכל, את לא הולכת לתאגד בלי לאכול״ הוא אמר והביא לי נשיקה.
״ביי מאמי״ הוא אמר. ״ביי בייבי תשמור על עצמך״ אמרתי כמו בכל פעם שהוא הולך לאימון.
הלכתי לתאג״ד וישבתי שם חסרת מעש כמו בכל יום, בן ועומר נכנסו שהוא עוד חובש, עומר נכנס למשרד חובש ושלו ונשארנו בחדר טיפולים רק אני ובן, ישר פתחתי את הטלפון ונכנסתי למספר של סטיב שיהיה לי בהיכון והתעסקתי בטלפון רק לא להסתכל עליו.
הוא לקח כסא לידי וישר צמרמורות של פחד עברו בגופי ״אנחנו יכולים לדבר״ הוא אמר ואני שתקתי.
״נו תסתכלי עליי שניה״ הוא אמר שוב בעדינות עד כמה שהוא יכול ואני הרמתי את מבטי אליו.
״את לא חושבת שזה מוזר, שמהשניה הראשונה שאנחנו פה סטיב נכנס לך לחיים ופשוט הרחיק אותך ממני״ הוא אמר ואני הייתי בהלם שהוא מפיל את הכל על סטיב. ״אתה באמת חולה נפש״ אמרתי בגועל. ״את באמת חושבת שהוא אוהב אותך?״ הוא שאל ואני רק הסתכלתי עליו במבט נגעל. ״כן בן הוא אוהב אותי, ואם לא אכפת לך אני אשמח שתתרחק ממני״ אמרתי קמה מהכסא, לקחתי אותו והתיישבתי בפינה אחרת בתאגד. ״היינו החברים הכי טובים נועה ופתאום משום מקום את מכירה את סטיב ומאז אסור לך לדבר איתי, אסור לך לנשום לכיוון שלי, הוא מתנהג כאילו הוא הבעלים שלך ואת אומרת אמן לכל מה שהוא דורש״ הוא אמר והסתכל עליי במבט עצבני.
״איך אתה יכול בכלל להעיז לדבר על סטיב אחרי מה שעשית לי, אתה צריך אשפוז אני רצינית״ אמרתי בהלם שהוא בכלל מעז לדבר על סטיב.
״זה הכל בגלל שאני אוהב אותך מלודי״ הוא אמר וקם לעברי.
״תתרחק ממני, אני רצינית״ אמרתי וישר פתחתי את הטלפון כדי שהמספר של סטיב יהיה בהיכון.
״יפה שלי יכול להיות לנו כל כך טוב ביחד״ הוא אמר והתחיל לבוא יותר ויותר לכיווני, חייגתי ישר לגיא בלי שהוא יראה כדי שהוא לא ינעל את הדלת בתקווה שסטיב יענה וישמע את מה שקורה פה.
״את יודעת שזה אני ואת צריכים להיות ביחד, לא את וסטיב״ הוא אמר והתקרב אליי עד שהיה בנינו מרחק של 2 סנטימטר בערך.
״יש לך שלוש שניות לעשות ויברח, כי אני שניה מלזיין את הסבסבתא שלך״ סטיב אמר ואני רק פלטתי אנחת רווחה שהוא בא לפה.
״אתה יודע משהו סטיב, תתפלא אבל אני לא מפחד ממך אפילו לא קצת״ בן הסתובב לכיוונו ואמר.
״כל הזמן אתה מחפש תירוצים לבוא לחברה שלך, מלודי תגידי לו ש״ גיא נכנס ואמר ואז קלט את הסיטואציה אז הוא נעצר באמצע המשפט.
״הכל בסדר פה?״ הוא שאל והסתכל עליי, אני וגיא ממש התחברנו בחצי שנה אחרונה, הפכנו להיות הידידים הכי טובים, הוא דואג לי כאילו אני אחותו הקטנה.
״הכל מעולה״ סטיב אמר והסתכל על בן במבט של רוצח.
״למה מעולה, בוא אני אסביר לך גיא, החבר שלך לקח לי את החברה ועכשיו שאני מנסה להחזיר אותה אליי הוא עושה לי בעיות״ בן אמר ואני רק פחדתי ממה שהולך לקרות עכשיו.
סטיב וגיא פשוט התחילו לצחוק ובן הסתכל עליהם בעצבים.
״בייבי בואי נלך לאכול, אני לא מבזבז עליו זמן באלוהים הוא שרוט״ סטיב אמר ואני צחקתי והלכתי לצד סטיב, סטיב שם עליי יד והוא וגיא פשוט נפלו שוב מצחוק. ״תקשיב לי טוב ישרמוטה, לא יודע מה עובר לך בראש, רק שיכנס לך לראש טוב טוב, זה שאני באימונים לא אומר שאני לא עם עין עלייך, אני מבטיח לך מכל הלב, שכל פעם שתנסה לעשות רק מבט לא נכון לכיוון שלה אני אאשפז אותך״ סטיב אמר בטון מאיים לבן.
״שמע אחי, עד עכשיו, אני זה שעצר בסטיב לרצוח אותך, אני אומר לך חד וחלק, הדבר הכי קטן שיהיה לא במקום, אני אישית מזיין את הכושלאחותך אני מקווה שזה ברור לך, גיא הפסיק לצחוק ואיים גם על בן. ״ואתם זוג יונים, 7 קטנות הייתם בחדר אוכל״ הוא פקד עלינו ואנחנו הצדענו לו בצחוק.
״אני רק לוקחת את הסופטשל שלי מהחדר בכיר ואני באה״ אמרתי לסטיב. ״אני מחכה פה בייבי״ הוא השיב ואני הלכתי לקחת את הסופטשל שלי.
״מאמי מהר אני עוד שניה אוכל פה את כל התאגד״ סטיב צעק לכיווני ואני צחקתי ״אני באה אני באה״ אמרתי וחזרתי לכיוונו, הוא שם עליי את ידו ויצאנו מהתאגד ובדיוק כל שאר החובשים נכנסו לתאג״ד.
״מאמי שתי שניות אני אומרת להם על השיחה היום והולכים לחדר אוכל״ אמרתי לו והוא הסכים בלית ברירה. ״טוב יאלה אני אכנס איתך גם ככה זו שיחה שלי״ הוא אמר וצחקתי.
נכנסו לתאג״ד וראיתי שכל החובשים התפזרו בתוכו, כולם היו שם ובדיוק נאיה נכנסה אחריי ״חברה בואו לפה רגע סטיב צריך להגיד לכם משהו קטן״ אמרתי אוספת את כולם. ״תקשיבו חברים, היום ב17 כולכם בתאג״ד אני יודע שזה בשעות שאתם כבר מסיימים אבל תאמינו לי שאני יותר שבוז ממכם אז אתם תעשו את המאמץ הנוראי הזה, אני עושה לכם שיחה על משהו חשוב אחושרמוטה, כולכם פה בלי יוצא מן הכלל״ הוא אמר וראיתי שבן גלגל עיניים, ״מאמי תביאי את המפתח של המכולה שלכם״ סטיב אמר והבאתי לו. ״אני רואה שאת שמחה ונרגשת לקראת השיחה, אז תדאגי שכל הציוד שלכם שמיועד ללחימה יהיה פה בשיחה מתוקה״ סטיב אמר לבן וזרק לו את המפתח והוא תפס אותו כדי שלא יפגע בו, וכולם ניסו להחניק את הצחוק שלהם.
״חברה אני מקווה שזה ברור לכולם, שהשיחה הזו היא חובה, זה לא צחוק ואין איחורים״ אמרתי והם אישרו לי.
״מאמי את באה לאכול״ שאלתי את נאיה והיא לקחה את הטלפון שלה ובאה איתנו.
נכנסו לחדר אוכל ולקחנו לנו צלחות ואוכל, התיישבנו בשולחן שכל החברה ישבו בו. ״אינעל אחותכם אמרתי לכם תהיו פה תוך שבע דקות לאן נעלמתם״ גיא צעק עלינו ״אמרתי לתאג״ד להיות היום ב17 בתאג״ד כדי שאני אעשה להם את השיחת חתך״ סטיב אמר.
״מאמי אני לא יכולה שנלך היום לבית קפה בסוף, שרון. העמיס אותי בעבודה ואני עוד צריכה לנסוע למשוך תרופות״ נאיה אמרה לי, שרון זה הקרפג שלנו שהוא הרופא והמפקד של התאג״ד.
״הכל בסדר בייבי״ אמרתי לה והמשכנו לאכול.
סיימנו כולנו לאכול, הרמנו את הצלחות שלנו והחזרנו למטבח, השעה הייתה 15:30 בצהריים וסיימתי את כל העבודה שלי כבר.
״סיימת להיום?״ סטיב שאל ואני הנהנתי לכן, ״תעשי לה טובה חיים שלי, לכי תעשי לי קפה שחור במטבח״ סטיב ביקש.
״טוב מאמי, אתה חוזר בינתיים לחדר?״ שאלתי והוא הנהן בראשו.