מאוהבת בלוחם

10- אני מפחד

נ.מ נאיה:
השעה הייתה 3 וחצי לפנות בוקר סטיב התקשר אליי וביקש ממני ללכת לחדר שלו להיות עם מלודי, לא הבנתי למה הוא הולך אבל לא שאלתי כל מה שעניין אותי כרגע זה ללכת למלודי שלא תשאר לבד.
החלפתי בינתיים את הפיגמה שהייתה עליי, שמתי טייטס שחור וקפוצון לבן של אדידס, נעלתי נעלי ספורט והלכתי לחדר של סטיב.
לאחר כמה דקות הגעתי לחדר של סטיב וניסיתי לפתוח את הדלת, אך היא הייתה נעולה, דפקתי בדלת כדי שמלודי תפתח לי אך אין מענה.
״די תעזוב אותי״ שמעתי מתוך החדר וזו הייתה מלודי, התחלתי להילחץ ״בן תפסיק״ היא צרחה ובכתה, התחלתי כולי לרעוד, פחדתי ממה שהוא יעשה לה, ישר התקשרתי לסטיב שיבוא לפה שיפרוץ את הדלת אבל הוא לא ענה, רצתי לחדר של גיא כי אני יודעת במיליון אחוז לפחות שגיא בחדר, ניסיתי לפתוח את הדלת אבל הוא נעל אותה ״גיאאא״ צעקתי ודפקתי על הדלת כמו משוגעת, ״תפתח נו״ צעקתי בבכי ודפקתי על הדלת שוב, ״מה יש לך ימשוגעת 4 לפנות בוקר״ הוא אמר ואני רק בכיתי ״נאיה מה קרה״ הוא שאל, ״מה הולך פה״ סטיב הגיע לפתע ושאל גם. ״בן בחדר שלך״ אמרתי לסטיב. ״מה״ הוא שאל כאילו הוא מקווה שעכשיו אני אגיד לו משהו אחר. ״ומלודי״ הוא שאל בדאגה ״נאיה כושלרבאק ערס איפה מלודי״ הוא צעק ואני רק הכנתי את עצמי להגיד לו את זה, ״היא איתו, הוא נעל את הדלת״ אמרתי, והוא הסתכל עליי אחוז אימה, תוך שניה הוא תפס את הנשק שלו ורץ לכיוון החדר.
״פאק״ גיא צרח ״בואי איתי למה הוא ידפוק לו עכשיו כדור בראש וחייב לעצור אותו״ גיא אמר ורצנו אחרי סטיב לכיוון החדר שלו.

נ.מ סטיב:
רצתי לכיוון החדר שלי לא ראיתי בעיניים, כל מה שעבר לי בראש זה איך אני דופק לו עכשיו כדור בראש.
הגעתי לחדר שלי מאחור ושמעתי אותה בוכה הרגשתי את כל העולם קורס עליי, הקפתי את החדר כמה שיותר מהר רק להגיע לדלת המזדיינת הזאת כבר.
ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה, בעטתי בה והיא נפלה על הרצפה כשנכנסתי ראיתי את מלודי קשורה ואותו מנסה לקרוע לה את החולצה, כשהוא קלט שנכנסתי הוא ישר עזב אותה והלך לפינה של החדר, שחררתי אותה מהקשירה המזדיינת הזאת
״צאי מפה״ אמרתי לה בקול מאיים.
״סטיב״ היא קראה בשמי ואז הסתכלה על הנשק שהיה לי ביד וראיתי את הפחד על פניה, לא פחד ממה שקרה לה עכשיו, פחד ממני.
״אמרתי לך לצאת מפה״ אמרתי והיא הזיזה את ראשה ללא, ״אתה תהרוג אותו״ היא אמרה בבכי, הסתכלתי עליה ואחרי שניה גיא נכנס לחדר ונאיה אחריו, ״תוציאו אותה מפה״ אמרתי להם ונאיה ישר הוציאה את מלודי, גיא נעצר והסתכל עליי מנסה להבין מה הצעד הבא שלי, הסתכלתי על בן ודמיינתי אותו נופל לי מול העיניים מהכדור, דרכתי את הנשק וישר גיא ניסה לקחת לי אותו, הנשק נפל על הרצפה וגיא תפס אותי ״שחרר אותי יבן זונה גיא אני ארצח אותך״ צעקתי עליו.
״טוס מפה אם לא מחר אבא שלך עושה עלייך קדיש טוס״ גיא צעק על בן.
בן ברח והדלת נסגרה, גיא שחרר אותי ואני רק הסתכלתי עליו במבט של רוצח.
״מה נראה לך שאתה עושה״ אמרתי בעצבים ״אתה בצד שלו?״ שאלתי מנסה להבין איך זה שהוא תמיד עוזר לו.
״אל תהיה מפגר, אני מציל אותו כי כל עוד זה תלוי בך אתה יושב עכשיו בכלא ואני לא אתן לזה לקרות.
נאיה ומלודי נכנסו לחדר ושתיהן היו נראות בהלם.
״תשאירו אותנו לבד״ מלודי לפתע אמרה ואני הסתכלתי עליה לא מבין.
״גיא נאיה תשאירו אותי רגע לבד עם סטיב״ מלודי אמרה שוב ואני רק המשכתי להסתכל עליה. גיא ונאיה יצאו מהחדר ונשארנו רק אני ומלודי.
״למה אתה עושה את זה״ היא שאלה אותי ואני הסתכלתי עליה במבט לא מבין.
״עושה מה״ שאלתי ״משחק איתי את כל המשחקים האלה״ היא אמרה וראו שהיא נאבקת בדמעות, ״איזה משחקים״ שאלתי שוב מנסה להבין מה הכוונה שלה, ״איזה משחקים?״ היא שאלה וגיכחה בעצב.
״אתה נפרד ממני, אחרי זה אתה עושה לי סצנות קנאה במועדונית, אחרי זה מתעצבן שמישהו מנסה לגעת בי וחד משמעית בא במטרה להרוג אותו, אחרי זה אתה אומר לי שאני שלך ואז שוב אתה עוזב אותי ועכשיו אתה בא לפה שוב עם מבט של רצח בעיניים״ היא אמרה ואני עקבתי אחרי כל מילה ומילה שלה.
״מה אתה רוצה ממני סטיב״ היא שאלה ואני לא עניתי.
״תענה נו, הרי לאהוב אותי אתה לא אוהב, נכון? אז מה אתה רוצה מהפאקינג חיים שלי״  היא צעקה.
״אל תקללי״ אמרתי זה מעצבן אותי רצח.
״אתה רציני שמכל מה שאמרתי לך לזה אתה מתייחס?״ היא אמרה בשוק, ״מה את רוצה שאני אגיד לך״ שאלתי מנסה איכשהו לסיים את זה. ״שתגיד שאני צודקת שזה הכל משחק מפגר שלך ובחיים לא היה לך אכפת ממני״ היא אמרה ופה הדמעות כבר התחילו לרדת לה, התקרבתי אליה והיא ניסתה להרחיק אותי אבל היא לא הצליחה.
״סתכלי עליי״ אמרתי לה והיא הרימה את מבטה אליי מלאה בדמעות.
״את יודעת שזה לא נכון״ אמרתי אוחז בפניה שתסתכל לי בעיניים ותראה שאני לא משקר לה.
״תפסיק לשקר כבר״ היא צעקה עליי וניסתה לדחוף אותי אבל לא הצליחה ״אתה הבטחת לי שתשמור עליי״ היא אמרה והתפרקה לגמרי.
״מתי לא קיימתי את מה שאמרתי לך״ שאלתי וזה כבר התחיל לעצבן אותי אני היחיד ששומר עליה פה.
״ממש עכשיו״ היא אמרה ״מה עם בן? אני הייתי הראשון להגיע לחדר ולהוריד אותו ממך״ אמרתי בעצבים ״כן ואם היית יוצא מהאטרף שלך לשניה היית רואה שהייתי עם חולצה עליי אבל בלי כלום מתחת אבל אתה היית שקוע באטרף הפסיכי שלך כי כל מה שעניין אותך זה שהוא המשיך לנסות לאנוס אותי והוא לא שם על האיומים שלך״ היא צרחה.
אני גיכחתי ולא הבנתי מה היא מנסה להגיד לי פה, ״מה את באה לומר מלודי, מה אני לא קלטתי״ שאלתי אותה לא מבין ״שאומנם הוא לא אנס אותי אבל הוא עשה הרבה דברים אחרים, ובמקום פשוט להעיף אותו מהחדר ולחבק אותי ולשאול אותי אם הכל בסדר לא התייחסת אליי בכלל וכל מה שעניין אותך זה להרוג אותו״ היא צעקה עליי והרגשתי איך האדמה קורסת עליי ואין לי דרך לצאת מזה רק מלדמיין מה הוא עשה לה אני מתחיל לאבד את זה, שוב.
״מה הוא עשה לך״ שאלתי והרגשתי את כל השרירים שלי מתכווצים ״עוד פעם אתה מתעלם מהפואנטה״ היא אמרה בגיכוח, ״תגידי לי מה את רוצה אה? מה הפואנטה אם לא זה״ תפסתי זרועה ואמרתי בעצבים
״שהשארת אותי לבד בגלל שאתה אוכל תסביכים של תיכוניסט בן 16 במקום להשאר איתי הלילה״ היא אמרה ושוב כל הדמעות שלה ירדו. היא בכתה כל כך הרבה הלילה, הלילה הזה פשוט נוראי בכל דרך.
״כמה אידיוט אתה צריך להיות בשביל לא להבין עדיין שאני אוהבת אותך וכל מה שאתה עושה זה לפגוע בי״ היא אמרה והיא תפסה אותי לא מוכן.
״את לא יכולה פשוט להגיד לי את זה משום מקום מלודי״ אמרתי לא יודע איך להתייחס למה שהיא אמרה לי עכשיו.
״להגיד לך מה? שאני אוהבת אותך וכל מה שאתה עושה זה לפגוע בי? איזה חלק במשפט הזה קשה לך לשמוע? שאני אוהבת אותך או שאתה פוגע בי״ היא שאלה ״שניהם״ עניתי בלי לחשוב פעמיים.
״אז תתמודד עם זה אידיוט״ היא הסתכלה עליי והמבט שלה היה ריק, הוא היה שונה, פגוע, הרוס.
״אני צריך שתביני שאני לא יכול להתמודד עם זה שאת אוהבת אותי״ אמרתי מסתכל עליה מנסה לגרום לה להבין, ״למה זה כל כך קשה לך, אני בטוחה שאני לא הראשונה שאומרת לך שגרמת לה להתאהב בך״ היא אמרה בצחוק ואני גיכחתי, ״לא את לא הראשונה זה בטוח״ אמרתי וחייכתי חיוך מזויף לעצמי, ״אז״ היא שאלה ניסתה להבין מה עובר לי בראש, ״אז קשה לי לשמוע את זה כי אני בחיים שלי לא פחדתי מכלום, ומהרגע שפגשתי אותך הבנתי שאני מפחד ממשהו״ אמרתי נמאס לי כבר להסתיר את זה.
״ממה אתה מפחד״ היא שאלה ״ממך״ עניתי בכנות והיא הסתכלה עליי בפליאה ״ממני?״ היא שאלה ולא הבינה איך היא קשורה. ״כן ממך, את היחידה שמשפיעה עליי, אני מפחד כל כך לפגוע בך אבל אני לא יכול להתרחק ממך, את לא יוצאת לי מהראש, אני מת לגעת בך ולנשק אותך ושכולם יראו את זה, שכולם ידעו שאת שלי ולא של אף אחד אחר, אבל אני מפחד מזה כי אני לא יודע מה זה להתאהב ואני לא בטוח שאני רוצה לדעת״ אמרתי הכל בנשימה אחת בלי לחשוב רק להוציא את זה ממני.
היא הסתכלה עליי מבולבלת ולא יודעת מה להגיד, היא התקרבה אליי וצמצמה את הפער בנינו עד שקיסם לא היה יכול לעבור.
״אני צריכה שתהיה כנה איתי ותגיד לי אם אתה מרגיש אליי משהו״ היא אמרה והסתכלה לי בעיניים לא מאפשרת לי להסתכל לשום מקום אחר חוץ מאל העיניים המדהימות שלה.
אחזתי בפניה והצמדתי את מצחה אל שלי מנסה להרגיש אותה בכל דרך אפשרית היא עצמה את עיניה כאילו מנסה בכוח לצרוב את הרגע הזה בנינו כאילו הוא לא הולך לחזור, ״אני כל כך אוהב אותך קטנה שלי״ אמרתי בשקט בתקווה שהיא לא תשמע את זה והיא הרימה אליי את מבטה, הסתכלתי עליה, אחזתי בה רק שלא תברח לי, היא הייתה כל כך יפה, העיניים הכחולות אפורות שלה והאף הקטן והסולד עם הנמשים החומים עליו, השיער המתולתל שלה שלא היו לא קשרים הוא היה כל רך ונעים ״אני אוהב אותך״ אמרתי לה שוב שלא תשכח את זה בחיים והיא עדיין שתקה.