מאוהבת בלוחם

24

חזרנו לקפריסין, המטוס נחת מזמן אנחנו מחכים ליד המנוע לקחת את המזוודות.
״קדימה תאג״ד קלו את המזוודות שלכם ועד שהאוטובוס יגיע אני צריכה שנדבר רגע על לאפס דברים, יש לנו להרים את כל התאגד מחדש בבסיס לא היינו בו קרוב לארבעה חודשים״ היא אמרה בקול על מנת לאסוף את כל התאגד.
״מצטער להרוס את התוכניות של הפרמדיקית המקסימה שלכם, אבל כרגע אני צריך את כולכם לשים את המזוודות של כולם באוטובוס בזמן שהם מקבלים תדריך חזרה.״ אמרתי יודע איך לחבל לה בתוכניות.
היא התקדמה לעברי בעצבים ואני גיכחתי.
״אני מבינה שאתה טמבל וקצת קשה לך להבין, כרגע אני צריכה את התאגד ואתה לא תקח דווקא אותם מבין כל המחלקות שיש כאן, גם ככה אתה כולך הנפצות (הערה: כאילו נותן עבודות לא חשובות סתם כדי להציק)
״איזה מזל שאני מחליט ואת לא״ אמרתי והלכתי בחיוך.
״קדימה תאג״ד לעבודה״ אמרתי מרוצה.
״ממש בוגר מצידך להכניס את התאגד לריב בנינו״ היא אמרה כשהיא מנסה להשיג אותי בצעדים.
״את נותנת לעצמך יותר מדי קרדיט בתקופה האחרונה, מישהו סיפר לך שאת סתם חיה בסרט?״ אמרתי בעקיצה.
״קוראים לזה מודעת עצמית״ היא אמרה בביטחון, וואלה מלודי היא באמת מבין הבחורות השוות ביותר שיצא לי לראות אבל לא נתתי לה להנות הספק
״לא מבין איך יצאתי איתך באלוהים״ אמרתי עוקץ שוב.
והיא גלגלה עיניים והלכה.
היא נעצרה במקום וזה היה נראה שהיא הסתמסה, אלוהים היא כל כך יפה אני מת לזיין אותה.
ראיתי את בן מתקרב לכיוון שלה, הגוף שלי ישר נעמד דום, אני אומנם שונא אותה אבל יש גבול לכל דבר.
הוא שם על כתפה את ידו והיא העיפה אותה, גיכוח קטן נפלט ממני, היא אומנם בן אדם עדין אבל כשהיא רוצה להיות כלבה היא כלבה אמיתית. אני יודע ששלי מפחדת ממנה, היא מקנאה בה, כי אצלה הכל טבעי ואמיתי.
הסתכלתי עוד קצת על מה שקורה בין בן ומלודי וראיתי שהוא תפס בידה בכוח, התקדמתי לשם בצעדים גדולים, יודע שהוא מפחד ממני.
״תוריד את היד״ אמרתי והוא הסתכל עליי במבט לא מבין.
״חזרתם ולא התעדכנתי?״ הוא שאל ״לא לא חזרנו ותעוף ממני כבר טמבל״ היא אמרה לו כשהיא מושכת את ידה בחזרה אליה.
״אז אל תתערב״ הוא אמר ואני גיכחתי.
״כדאי לך לעוף לי מהעיניים לפני שאני מזיין את הכושלאחותך״ אמרתי והוא התעצבן והלך.
״נהוג להגיד תודה את יודעת לא צריך להיות כפוית טובה״ אמרתי בסרקסטיות.
״יכולתי להסתדר לבד אבל כמובן שאתה צריך לעשות שרירים לכל העולם״ היא אמרה ואני גיכחתי, ״לא אמרת שהוא זיין אותך בכוח או משהו? ראיתי איך את מסתדרת לבד״ אמרתי והיא הסתכלה עליי קפואה.
״תעזוב אותי כבר טמבל״ היא אמרה, והלכה משם במהירות ועיניה הכחולות אפורות זלגו דמעות, אני יודע שאני פוגע בה, גורם לה לשנוא אותי. זאת הדרך הכי טובה שלי לשכוח ממנה, אני יודע שבתוך תוכי אני רוצה ללכת אליה ולחבק אותה, להגיד לה שאני מצטער שלא הייתי שם בשבילה, שלא הגנתי עליה מבן, אני רוצה לזיין את בן מכות, ואני פשוט יודע שמתישהו אני פשוט ארצח את הבן אדם הזה.
הלכתי להשתין באיזו פינה, שמעתי מישהי בוכה, זאת הייתה היא, אני מזהה אותה, חיפשתי מסביב וראיתי שהיא ישבה על סלע כשכל האיפור שלה מרוח.
״תעוף מפה״ היא אמרה והבנתי שהיא קלטה אותי, התקדמתי לעברה והתיישבתי לידה על הסלע, היא באה לקום בעצבים אך עצרתי אותה בידי.
״תעזוב אותי״ היא צעקה עליי ואני משכתי אותה לחיבוק, אוסף את כל הזכרונות הכי קטנים שיכולים להיות לי ממנה, הריח שלה, המגע שלה, הכל, הייתי חייב את זה לעצמי בפעם האחרונה, חייב לנשק אותה.
היא התייפחה על חזי, הבנתי כמה היא שבורה, היא סבלה הרבה יותר ממני, אני קיבלתי רק כמה מכות, אני יודע שהיא מרגישה מחוללת, שהיא רוצה להקיא בתוך הגוף של עצמה, שהכל זה רק הצגה.
״אני בחיים לא אסלח לך״ היא אמרה בבכי מרסקת את הלב שלי עוד ועוד.
״גם אני לא לך, אני יודע שמכאן כבר אין דרך חזור״ אמרתי והיא השתחררה ממני.
״אז אתה מוכן לשחרר ממני? לעזוב אותי בשקט כבר?״ היא אמרה והפעם בעצבים ובחוסר אונים.
״לא״ אמרתי בכנות, אני לא רוצה לשחרר אותה, אני רוצה כל דבר שקשור אליה.
היא גיכחה, בהלם מהתשובה שלי, ״נמאס לי ממך, נמאס לי מבן, נמאס לי מהחיים שלי, נמאס לי שאנשים עושים בי מה שהם רוצים ומתנהגים אליי איך שהם רוצים, אני לא רוצה שום קשר אלייך, אני שונאת אותך ואני כל החיים שלי אשנא אותך, אני נגעלת ממך ומכל בן אדם ובן אדם שנמצא פה, אתה פשוט בן אדם רע, אני לא עשיתי לך כלום, אני רק רוצה לחיות את החיים שלי בשקט״ היא צעקה כשהדמעות נופלות על פניה. בחיים שלי לא בכיתי, אפילו לא פעם אחת, גם כשהייתי ילד, אמא שלי תמיד אמרה שהייתי ילד בלי רגשות,מנותק מכל רגש אפשרי, הדמעות ירדו לי, שברתי אותה, עזבתי אותה ברגע שהיא הייתה צריכה אותי הכי קרוב, במקום ללכת לפרק את הבן זונה הזה, נתתי לו להמשיך לאנוס אותה ולגעת בה.
פאקינג אמרתי לו לעשות את זה.
״אני מצטער, על הכל, אני דפוק ואני בן אדם רע אני יודע את זה, אף פעם לא חשבתי אחרת, אבל אני אוהב אותך, ואני רוצה אותך אני רוצה כל דבר שקשור אלייך, אני רוצה לגעת בך ולנשק אותך ולחבק אותך וכל דבר לעשות רק איתך, אני מתחנן תחזרי אליי״ אמרתי בוכה כמו ילד בן שלוש.
״אתה חולה נפש״ היא אמרה לא מעכלת את כל מה שאמרתי לה. ״אתה יותר גרוע מבן, הוא  לפחות לא גרם לי להתאהב בו ואז עשה את כל מה שהוא עשה, אתה הרבה יותר גרוע ממנו״ היא הוסיפה, הרגשתי איך הלב שלי פשוט נעצר, אני אעשה הכל בשביל להחזיר אותה.
״בייבי״ אמרתי בקול מתחנן ״שלא תעז לקרוא לי ככה, כי אין לך זכות, אתה לא אותו סטיב, אתה לא הסטיב שאני יצאתי איתו, אתה לא הסטיב ששם לי טבעת נישואים של פאקינג אמא שלו על המיטה, הסטיב הזה מת והוא בחיים לא יחזור
הוא עדיין בסוריה כנראה כבר גופה ואני כבר סיימתי להתאבל עליו אתה הבנת? היא אמרה
איבדתי את זה, הרגשתי חסר כוחות, הרגשתי כאילו מישהו הרג אותי וזרק את הגופה, היא צודקת בהכל.
״שלא תעז להתקרב אליי יותר בחיים״ היא אמרה לקחה את התיקים שלה ועלתה לאוטובוס בדרך לבסיס
——————- לאחר שעה—————-
הגענו כבר לבסיס, הלכתי לחדר, נפלתי על הרצפה ובכיתי את החיים שלי, איבדתי אותה, איבדתי אותה לתמיד, את הדבר הכי אהוב עליי בעולם, אני לא שווה כלום בלעדיה, היא לא צריכה מישהו כמוני.
שברתי את כל הדברים בחדר, העפתי את השידה ואת השולחן, זרקתי את הנשק על הקיר, כל הבשמים התנפצו על הרצפה.
גיא נכנס בסערה לחדר לא מבין מה קרה, הוא נעמד והסתכל עליי בהלם, פעם ראשונה שהוא רואה אותי בוכה, פעם ראשונה שאני בוכה.
״הרסתי את הכל״ אמרתי מסתכל עליו, נפלתי על הרצפה, מודע לזה שאיבדתי את זה מזמן, אני מתחרפן.
גיא בא והרים אותי, הוא הושיב אותי על קצה המיטה שלי והסתכל עליי מחכה שאני אדבר.
״איבדתי אותה, אתה מבין? כמה דפוק אני יכול להיות? אין לי כלום בלעדיה גיא, אני נשבע לך שאני אוהב אותה יותר מאת החיים שלי היא פשוט הכל״ אמרתי מיואש.
״אני איתך אחי, אני מבטיח לך שזה יעבור״ הוא אמר והסתכלתי עליו.
״הוא אנס אותה, ויותר מפעם אחת, הוא עשה ממנה פאקינג השרמוטה הפרטית שלו ואני נתתי לזה לקרות, אני פשוט דפוק, אני לא יודע איך לשמור על דברים אני רק פוגע בה״ אמרתי והוא הסתכל עליי במבט מרחם, גיא יודע שאני בחיים לא התנהגתי ככה, בחיים לא הרגשתי ככה.
״אני לא יכול להתמודד עם המחשבה שהיא שונאת אותי״ אמרתי בייאוש, ״תלחם עליה אחי״ גיא ואמר הסתכלתי עליו במבט עצבני ״מה אתה טמבל?״ שאלתי אותו ״אחי אני רציני תלחם עליה, תזכיר לה במי היא התאהבה, תזכיר לה את הפעם הראשונה ששכבתם ואת הפעם הראשונה שנישקת אותה והפעם הראשונה שאמרת לה שאתה אוהב אותה, תזכיר לה מה זה כי הרבה זמן היא לא קיבלה את זה״ הוא אמר ואני שתקתי.
לקחתי את הנשק והלכתי לחדר שלה, אני לא מוותר עליה, אני אגואיסט מדי, אני לא מוכן לעבור את הכאב הזה, היא חזקה מספיק בשביל זה, אני לא.