מאוהבת בלוחם

26

״מה עם שלי״ היא שאלה אותי במבט מאוכזב, ״אנחנו ביחד אבל אני אפרד ממנה בייבי״ אמרתי מרגיע אותה. ״אל תעשה את זה״ היא אמרה ואני הסתכלתי עליה במבט מבולבל.
״מה למה״ שאלתי מפחד מהתשובה שלה. ״בוא נתייחס למה שקרה מקודם כמשהו שקרה בפעם האחרונה, פעם אחרונה לפני שנפרדים״ היא אמרה והרגשתי איך כל העולם נופל לי, ״אני לא מבין״ אמרתי מתפלל שתשנה את מה שאמרה. ״אני לא יכולה לחזור אליך סטיב, פגעת בי יותר מדי״ היא אמרה והדמעות עלו לה, ״בייבי בבקשה אל תעשי לי את זה, אני אעשה הכל אני נשבע לך, אל תעזבי אותי״ אמרתי תופס את פניה ומצמיד את המצח שלה אל שלי. ״אני לא יכול יותר, אני לא יכול בלעדייך אני חייב אותך, אל תעזבי אותי״ אמרתי, הדמעות כבר ירדו על פניי, הפחד חלחל בי, אני מאבד אותה, אני כל כך חלש לידה אני מרגיש שהיא שולטת בכל דבר שקשור אליי.
״אני אוהבת אותך, אני תמיד יאהב אותך, אתה האהבה הכי גדולה שלי ואף אחד לא יקח את זה ממך״ היא אמרה ונעצרה ״אבל״ אמרתי יודע שיש המשך למשפט, ״אבל זה פשוט יותר מדי בשבילי אני לא יכולה להתעלם מכל מה שקרה״ היא אמרה, הרגשתי שאני מאבד את זה, אני לא יודע איך להכיל את הפרידה הזאת, הרגשתי אבוד.
הדמעות זלגו על לחיי ולא הפסיקו הסתכלתי עליה במבט מיואש, לא מצליח להסתיר את מה שאני מרגיש.
״אני אוהבת אותך״ היא אמרה מנגבת את דמעותיי ומנסה לעצור את שלה. ״אני יודע״ אמרתי משלים עם זה שזה הסוף.