מאוהבת בלוחם

36

נכנסתי לחדר של בר וראיתי אותה יושבת על השידה ואוכלת, לקחתי את הכריך שהיה בידה והעפתי אותו לצד השני של החדר, תפסתי בגרונה ודחפתי אותה לקיר.
״יש לך מזל שאת אישה כי אחרת מזמן הייתי קובר אותך, אבל אני מבטיח לך שאני לא ארגע עד שיכניסו אותך לכלא בת של זונה״ אמרתי לה בטון מאיים עזבתי את האחיזה בגרון שלה ויצאתי לה מהחדר.
הלכתי לחדר של מלודי, ראיתי אותה עם המדים עליה זו כבר התחלה.
״את לא חייבת ללכת לתאגד אם את לא רוצה אני אדבר כבר עם שרון הוא מבין״ אמרתי, באתי לחבק אותה אך היא קפצה בבהלה והתרחקה בפחד, כואב לי שהיא מפחדת ממני זה מרסק אותי, אבל אני יודע שזה לא אני מפחיד אותה היא מפחדת ממגע בכללי.
״סליחה״ היא אמרה בקול חלש, ״אין לך על מה״ אמרתי, התיישבתי על המיטה והסתכלתי עליה ״אם תרצי לספר לי מה היה שם אני פה את יודעת את זה נכון?״ אמרתי והיא הנהנה ״אני לא רוצה להזכר בזה כל כך״ היא השיבה. ״אני יודע אבל את צריכה לספר את זה למישהו כדי להוריד את זה ממך, את לא חייבת גם לי, את פשוט צריכה לספר את זה למישהו כדי להתמודד עם זה, אם את תדחיקי את זה זה פשוט יפגע בך״ היא באה אליי וחיבקה אותי, בהתחלה הייתי בהלם מהסיטואציה אבל החזרתי לה חיבוק.
״תודה״ היא אמרה בקול חלוש. ״אני אעשה הכל בשבילך״ אמרתי כשאני נותן לה נשיקה במצח.
״את צריכה לאכול״ אמרתי והיא הנהנה בהסכמה, ״את רוצה לבוא איתי לחדר אוכל או שאם מעדיפה אני אביא לך לפה לא צריך למהר״ אמרתי בזהירות, שתרגיש בנוח.
״אני אבוא איתך״ היא אמרה וחייכתי.
״בכל רגע שאת רוצה אנחנו קמים והולכים״ אמרתי לה שלא יהיה לה ספק אפילו, היא הנהנה ויצאנו מהחדר.
היא אחזה בזרועי כאילו אני מגן עליה והלכנו, לאחר כמה דקות נכנסנו לחדר אוכל, כולם הסתכלו עליה.
״כולכם להעיף את העיניים שלכם עכשיו״ צעקתי בעצבים וכל אחד חזר לעיסוקים שלו בפחד.
אני ומלודי לקחנו צלחות ושמנו לנו אוכל, לא עזבתי אותה לרגע, אני יודע שעכשיו היא מרגישה שהיא צריכה מישהו שישמור עליה, ואני לא הולך לתת לה את ההרגשה שאין לה את זה.
סיימנו לאכול מלודי בקושי אכלה שתי ביסים, היא לא יכלה יותר, אבל לאט לאט זה יחזור לה.
״אני רוצה ללכת לחדר״ היא אמרה, ״בואי נלך״ אמרתי בחיוב, קמנו, פינינו את הצלחות שלנו והלכנו לכיוון החדר שלה.
היא החליפה לפיג׳מה ואני התאפקתי כל כך לא לנשק אותה, היא נכנסה למיטה והתיישבתי לידה בישיבת צפרדע על הרצפה מסתכל ישירות אל תוך עיניה.
״אני הולך להתאמן, לא משנה מה את צריכה את מתקשרת אליי יש?״ אמרתי והיא הנהנה, נשקתי למצחה ובאתי לקום והיא עצרה אותי בידה החלשה, התכופפתי אליה בחזרה והיא התקרבה אליי ונישקה אותי, הרגשתי שהאוויר שלי חוזר אליי, התגעגעתי לזה כל כך, העמקתי את הנשיקה אבל לא הגזמתי אני עדיין נזהר איתה, אחזתי בפניה ונשמתי כל חלק וחלק בה לתוכי, הייתי כל כך צריך את זה רק עכשיו אני מבין כמה.
״אני אוהב אותך״ אמרתי לה שתדע שאני אף פעם לא אעזוב אותה, אני אהיה שם בשבילה תמיד.
״אני אוהבת אותך״ היא השיבה וחייכתי הייתי זקוק לשמוע אותה אומרת את זה, חיכיתי לזה.
נתתי לה נשיקה קטנה וקמתי, סגרתי לה את האור ויצאתי מהחדר.
התארגנתי על מדס (מדי ספורט) והלכתי לחדר כושר.
התחלתי כמה סטים של משקולות ובר נכנסה עם חברה שלה, היא ראתה אותי וסימנה לה ללכת, ראיתי את זה וגיחכתי, היא התקדמה לעברי וישבה בספסל שהיה לידי.
״מה עם מלודי״ היא שאלה הסתכלתי עליה במבט של רוצח, ״אם את מעוניינת במיקום שלה כדי לשלוח אותה לסורים שוב, אני לא הכתובת״ אמרתי בעקיצה והיא השפילה את ראשה. ״אתה באמת אוהב אותה״ היא אמרה, הסתכלתי עליה שוב מנסה להבין מה היא מנסה להשיג בכל זה.
״מה את רוצה בר״ שאלתי ״אותך״ היא השיבה בלי להסס, ״טוב כמו שאת אמרת, אני אוהב את מלודי״ אמרתי מבהיר לה שלא יקרה בינינו כלום.
״אתה לא חייב לאהוב אותי, אני מעדיפה שתשקיע במשהו אחר״ היא אמרה ונעצרה. ״את כל כך פתטית שאת רוצה להיות השרמוטה שלי״ אמרתי וצחקתי, ״טוב אני בטוחה שמלודי לא כל כך פעילה מינית כרגע היא אמרה וצחקה, העצבים שלי עלו, זרקתי את המשקולות לרצפה ותפסתי בגרונה, היא לאט לאט התחילה להחנק ויכולתי לראות את הפחד על הפנים שלה.
״כדאי לך מאוד לשקול את המילים שלך בר, יש דברים שלא משחקים איתי בהם וזאת מלודי, הבנת?״ אמרתי לה בקול מאיים ושחררתי אותה, לקחתי את הבקבוק מים שלי שתיתי ממנו והמשכתי את הסט ״תעופי מפה״ אמרתי לה בעצבים והיא הלכה בוכה.
״בת שרמוטה״ סיננתי והמשכתי להתאמן