מאוהבת בלוחם

18

אני כבר שלושה חודשים פה, המבצע הסתיים מזמן, כל יום אני מקבל עיתון עם התאריך העדכני של היום, ראיתי כבר את העיתון שפרסמו בו שאני נחטפתי, רק רוצה לדעת שאמא שלי בסדר, לשמוע שהיא מצליחה לתפקד.
״קום יבן שרמוטה אתה מצלם סרטון״ אחד החיילים צעק עליי בערבית.
״הושיבו אותי על כסא שמולו הייתה מצלמה, מאחורה עמד חייל שהחזיק דפים שאני אמור להקריא מהם, הוא הפעיל את המצלמה וסימן לי להתחיל.
״אני, סטיב ארדוליין, בן 21 לוחם בצבא הגנה לישראל ביחידת הקומנדו, נפלתי בשבי הסורי, אני עובר סכמה של עינויים יומיומיים, בלי הפסקה, אני מקבל כוס מים בשבוע וחצי פת לחם עם עובש, כדי שזה יסתיים, הצבא הסורי קורא לשחרורם של כ2000 מחבלים סורי הנמצאים כיום בכלא המדיני של מדינת ישראל.
סיימתי להקריא את הדף והם כיבו את הסרטון, לאחר מספר שניות יריות נשמעו באוויר, החיילים הסורים ישר יצאו מהחדר, אחד החיילים דפק לי את הנשק לראש ואני התחלתי לראות הכל שחור.
קמתי עם כאב ראש פסיכי והרגשתי מישהו סוחב אותי הייתי מסוחרר וראיתי הכל מטושטש, התחלתי להרגיש כאפות על הפרצוף שלי, ״אח שלי תתעורר״ שמעתי קול מוכר וישר הכל התבהר לי, הסתכלתי לצד וראיתי את גיא ההלם לא איחר לא הגיע ואני נתקעתי על הפרצוף שלו ״התגעגעת אליי״ הוא אמר וסחב אותי, הרגשתי את כל הגוף שלי נשרף, הייתי כולי מלא בפציעות של שוק חשמלי וסכינים, לאחר כמה דקות שגיא סחב אותי, שמו אותי על אלונקה והעלו אותי על מסוק, ״לא לבית חולים אחי״ אמרתי לגיא והוא הסתכל עליי מבולבל ״מה אתה שרוט אתה פצוע מכל כיוון״ הוא אמר ״קח אותי לבסיס״ אמרתי לו ״תגיד למלודי שתהיה מוכנה עם ציוד, רק מלודי מטפלת בי״ הוספתי ״אחי יהיה לה קשה לראות אותך ככה״ הוא ניסה לפקס אותי אבל לא הקשבתי. ״אני סומך עליה״ אמרתי ועיני נעצמו.

נ.מ מלודי:
עברו שלושה חודשים מאז שהתחיל המבצע, כל יום הייתי בתאגד, קיבלתי פצועים לטיפול ראשוני עד שיגיע אמבולנס לקחת אותם לבית חולים, ממזמן השם של סטיב נמצא בכל החדשות, אלו החודשים הכי נוראיים בחיים שלי, אני לא אוכלת ולא שותה וכל יום בודקת אם יש משהו חדש איתו אבל כלום. ״מלודי״ נאיה אמרה ונכנסה בלחץ ואני הסתכלתי עליה ישר ״הולך להיות עכשיו מבזק חדשות מיוחד״ היא אמרה ואני הקשבתי ״זה מסר מהסורים״ היא אמרה בנוסף ״אוקיי ו״ אמרתי. ״סטיב מעביר את המסר, הם שלחו סרטון שלו״ היא אמרה וכל הגוף שלי קפץ. קמתי ישר ולקחתי את הפליז שלי ״באיזה שעה״ אמרתי לא מחכה יותר מדי ״עכשיו״ היא אמרה, רצתי למועדון בבסיס ובן ראה שם טלוויזיה, ״איפה השלט״ שאלתי אותו ״אני רואה פה למקרה ולא שמת לב״ הוא אמר בעוקצנות. ״נו אידיוט איפה השלט זה חשוב״ אמרתי בתוקפנות והוא הביא לי אותו, העברתי ישר לחדשות וראיתי את הסרטון, הוא היה כולו חבול, רזה יותר, חיוור יותר, זה היה נראה כאילו הוא שניה מלהתעלף, הרגשתי שאני לא שליטה על הגוף שלי ופשוט נפלתי על הרצפה, הדמעות זלגו בטבעיות ונאיה ובן הרימו אותי לשולחן. שמענו צעקות מבחוץ ״איפה מלודי, תקראו למלודי דחוף״ יצאתי בריצה מהמועדון ״אני פה מה יש״ אמרתי מסוחררת.
״צריכים אותך בתאגד״ איתי מהקשר אמר לי. ״מה הדחיפות״ שאלתי ״זה סטיב״ הוא אמר ואני התחלתי לרוץ עוד לא לפני שהוא סיים את המשפט, רצתי לתאגד, מקווה שזה לא שקר, אני רק רוצה לראות אותו, התפרצתי לתאג״ד וראיתי את גיא וים מניחים חייל על המיטת טיפולים, לא הצלחתי לזהות מי זה כי הם הסתירו אותו.
״מי זה״ שאלתי ישר והם הסתכלו עליי ושתקו, נכנסתי לחדר טיפולים והם זזו מהחייל, זה היה סטיב, עם מדים קרועים ומלאים בדם, הוא היה מחוסר הכרה ואני התחלתי לבכות. גיא תפס אותי וסובב אותי אליו ״אני צריך שתצאי מההלם ותטפלי בו, הוא לא היה מוכן להתפנות לבית חולים הוא רצה רק אותך, יש לו פצע ירי בכתף והוא כולו מדמם״ הוא אמר בדומיננטיות מוציא אותי מהשוק. ״אני צריכה שתוציא מפה את כל החובשים, תשאיר לי רק את נאיה ותשאר פה גם אתה, חוץ ממכם אף אחד לא נשאר בתאג״ד.
גיא עשה את מה שביקשתי ממנו ונאיה בינתיים התחילה לגזור לו את המדים, ״תדליקי את המזגן על חימום שלא ירדו לו המדדים״ אמרתי והיא עשתה כפי שביקשתי.
שמתי לו פאלס וחמצן והזרקתי לו לו חומר הרדמה, בדקתי אם יש מהצד השני בכתף חור יציאה של הכדור או שהוא נשאר בפנים, ראיתי שאין כלום והכדור בפנים, לקחתי פינצטה עם מצלמה והפעלתי את המוניטור על מנת להסתכל עם המצלמה מצליחה למצוא את הכדור, הכנסתי את הפינצטה וראיתי שהכדור מאוד קרוב ולא תהיה בעיה להוציא אותו, ״נאיה איך שאני מוציאה את הכדור את לוחצת לו על הפצע עם האצבעות ומתחילה להכניס לו קומבט גז (תחבושת לעצירה ישירה של דימומים פורצים) לתוך הפצע שיעצור את היציאה הדמית ומפעילה לחץ מינימום שלוש דקות״ אמרתי והיא עמדה מוכנה עם התחבושת.
הסתכלתי בפאלס וראיתי שהדופק והסיטורציה שלו תקינים, בדקתי שבית החזה שלו עולה והחמצן עוזר לו והוא אכן עלה, כל מה שנותר זה לחבוש את הפתח של הכדור עד שהדם יתחיל להוריד ולחטא לו את כל החתכים שעל גופו.
לאחר שנאיה לחצה על הפצע במשך מספר דקות היא חבשה לו אותו והייתה במעקב שלא מתחדש לו הזרם של הדם.
לקחתי מטלית לחה והעברתי על החתכים בגופו על מנת שלא יזדהם. לקחתי אלכוהול רפואי וחיטאתי לו את הפצעים והתחלתי לתפור אותם.
לאחר שלוש שעות של תפירות סיימתי לטפל בו וניתרתי אחר המדדים שלו, לוודא שהם נשארים יציבים.
נאיה וגיא הלכו אחרי מסע של שכנועים להשאר איתו לבד, ישבתי על כסא לידו מחכה לרגע שהחומר הרדמה יפוג והוא יתעורר, הרגשתי את עיניי כבר הופכות לכבדות, העייפות השתלטה עליי, ניסיתי להלחם בעצמי ולא להרדם אך לבסוף עיניי נעצמו ונרדמתי.
שמעתי לחשושים בחדר שהעירו אותי, התעוררתי לאט לאט וראיתי שאני על המיטת טיפולים, שסטיב אמור להיות עליה, קמתי בבהלה ורצתי לראות איפה הוא, מתפללת שזה לא חלום, יצאתי מהחדר טיפולים וראיתי אותו יושב וצוחק עם גיא, הוא היה עם הגב אליי, גיא הסתכל עליי וחייך ״בוקר טוב פרינססה״ גיא אמר וסטיב הסתובב, נותרתי קפואה לא מאמינה שאני באמת רואה אותו פה מולי, הוא קם מהכסא וגיא יצא מהחדר השאיר אותנו לבד.
הוא חיבק אותי כל כך חזק ולא עזב, אחזתי בו בחוזקה להרגיש שזה אמיתי שהוא באמת כאן. ״אני אוהב אותך״ הוא אמר ואני התנתקתי מהחיבוק ממנו הסתכלתי עליו והתעצבנתי הוא עדיין צריך לנוח והוא פשוט קם כאילו כלום ״מה״ הוא אמר וגיכח ״למה קמת מהמיטה אתה צריך עדיין לנוח״ כעסתי עליו והוא צחק הוא התקרב אליי שוב וחיבק אותי הוא הצמיד אותי אליו ואני המשכתי להסתכל על פניו רק שלא יעלמו לי פתאום. ״לא הייתה דקה שלא חשבתי עלייך״ הוא התוודה ואני חייכתי ״את הסיבה היחידה שלא וויתרתי מזמן״ הוא אמר והדמעות התחילו לפרוץ, ״אני אוהבת אותך״  אמרתי והוא תפס בפניי ונישק אותי הרגשתי את הלב שלי יוצא החוצה, ,הוא נישק אותי באגרסיביות משתוקק אליי בדיוק כמו שאני אליו, הוא עצר את הנשיקה ונעל את הדלת בתאג״ד ״כאן?״ שאלתי בפליאה והוא חייך. ״ממש ברגע זה״ הוא אמר ונישק אותי שוב, תוך שניות ספורות עמדתי ערומה מולו, ראיתי את הכעס על פניו, הוא הבחין ברזון שלי, אומנם לא רזיתי והפכתי לאנורקסית אבל יחסית לשלושה חודשים ירדתי המון במשקל, הוא התעלם מזה והעיף את כל הדברים מהשולחן טיפולים ואני צחקתי, הוא הרים אותי על השולחן ושב לנשק אותי לאט וזה הרגיש עינוי, הוא ידע בדיוק איפה לגעת בי, ידע את כל הנקודות הרגישות שלי ופגע בהן בלי היסוס, בלי שום התראה הרגשתי את איברו חודר אליי, הכאב המענג צרב אותי, והרגשתי את כל הגוף שלי עולה בלהבות, ״פאק סטיב״ גנחתי את שמו והוא חדר אליי ללא הפסקה, ״את מרגישה כל כך טוב בייב״ הוא אמר , יודע שכרגע הוא בשליטה מלאה עליי , התמסרתי אליו ונתתי לו את כולי, סומכת עליו שהוא ישאיר אותי שלמה ומאושרת, גמרנו ביחד והוא יצא ממני.
התלבשנו שנינו והוא צחק, ״מה למה אתה צוחק״ שאלתי בחיוך והוא הסתכל עליי. ״אני מניח שחזרנו״ הוא אמר ואני צחקתי איתו. הוא התקרב אליי ואני ברחתי, הוא התחיל לצחוק כשהוא תפס אותי אחריי שתי שניות בערך והצמיד אותי לקיר , הוא שם יד בכל צד של גופי וכלא אותי, הוא התחיל לנשק אותי בצוואר ונתפס על נקודה רגישה והתחיל לסמן אותה, ״את מאז ומתמיד היית שלי״ הוא לחש באוזניי וכל הצמרמורות בגופי חזרו לפעולה.
הוא התרחק ממני והרגשתי את הקור ממלא אותי, ״את באה?״ הוא שאל ואני הסתכלתי עליו במבט לא מבין. ״כולם יושבים במועדון״ הוא הסביר ואני הנהנתי, יצאנו מהתאג״ד והלכנו לכיוון המועדון עם שיער פרוע ופנים אדומות, נכנסנו למועדון וכולם ישבו והסתכלו עלינו שנכנסנו נאיה חייכה אליי, אמרה לי עם העיניים שלה שהיא שמחה לראות אותנו ביחד ואני חייכתי אליה בחזרה.