Only Us (boy×boy)

פרק 3

אמא ודארן לא הראו סימני חזרה אז החלטתי לא לבטל את המסיבה כפי שכמעט עשיתי.
השעה הייתה כמעט שמונה בערב, וכולם היו אמורים להגיע. שמעתי נקישות בדלת וקיוויתי שאלו החברים. "היי לוקי!" סופיה קפצה עליי וקונור רק אמר 'היי' ונכנס לבית. עוד כמה חברים שלהם הגיעו, אלו שיושבים איתנו בקפיטריה, גם אותם הזמנתי.
"אז הזמנת את קמרון?" סופיה שאלה.
קונור שוב החמיץ פנים. הבטתי בו והחלטתי לשאול. "קונור, אתה שונא את קמרון?"
הוא הופתע משאלתי הישירה. "אני פשוט לא אוהב אותו." הוא שילב את ידיו וסופיה גלגלה עיניים. "הם היו פעם חברים טובים, אין לי מושג מה קרה שם." סופיה אמרה.
התיישבנו בספה, החברים הביאו אלכוהול, מזגתי לכוסות השתייה. נקישות בדלת הפנו את מבטי אליה וצעקתי "פתוח."
קמרון הגיע עם חיוך שלא ירד גם כשקונור נעץ בו מבט מרתיע. הוא היה עם עוד שני חברים ואז גם עוד שתי בנות נכנסו. לא הבנתי מי כל אלו ואני בכלל לא הזמנתי את קמרון.
"היי, מה אתה עושה פה?" שאלתי באי נעימות מגרד בעורף, לא רציתי להעליב אותו או משהו.
"אממ סופיה אמרה לי לבוא ולהביא חברים." הכל היה מובן עכשיו. סופיה! העברתי לה מבט חודר שתבין מה עשתה כאן ובתגובה היא הרימה את ידיה כלא אשמה אבל הבנתי שהיא תחמנית לא קטנה. קונור וסופיה הלכו למטבח וקמרון ניצל את הזמן שקונור לא שם כדי להתקרב אליי. הוא התיישב לידי מחייך חיוך פלרטטני ושם ידו על ברכי. הרגשתי לא בנוח מצד אחד אבל מצד שני הלב שלי דפק. אני לא מרגיש אליו כלום, אני לא הומו. אבל הוא בהחלט נראה טוב. כן הוא נראה טוב מאוד.
בלי ששמתי לב קמרון משך את ידי והוביל אותי אל הקומה העליונה. נראה שהוא מתמצא יפה בביתי למרות שמעולם לא היה כאן.
הוא פתח את אחת הדלתות שבמזל הייתה דלת חדרי והכניס אותי לשם כאשר נועל את הדלת.
הבטתי בו כלא מבין והוא בתגובה חייך והתקרב אליי. הוא תפס בפניי בעדינות ופתאום הצמיד את שפתינו זו לזו בחוזקה.
הרגשתי שאני נמס, בערתי בכל הגוף. בחיים לא התנשקתי. לא עם גבר ולא עם אישה. כלומר, ברור שלא עם גבר. אז למה אני מרגיש משונה?
אין לי סיבה ברורה לכך שנישקתי אותו בחזרה. ידיי נשארו על חזהו שקודם ניסו לדחוף אותו מעט ועכשיו סתם נחו עליו. הוא העמיק את הנשיקה פתאום ודחף אותי על מיטתי.
הרגשתי מבולבל שהגעתי למצב הזה ואחרי רגע אחד הוא עלה מעליי ונשק בצווארי. לא רציתי שיפסיק כי זה היה לי נעים אבל פערתי את עיניי לעצמי כשהבנתי מה אני עושה. אני מנשק גבר. מה קורה לי?
דחפתי אותו, ביקשתי שירד והוא התאכזב לרגע. ירדתי במדרגות בחזרה לכולם וקמרון אחריי, לא ציפיתי שנרד וכולם ילטשו בנו את עיניהם כאילו ידעו. מארק הופיע מול עיניי יחד עם ליאו שליכסן את עיניו כשצפה בנו. מה לעזעזל? "תראו תראו. הילד עושה מסיבה ושכח להזמין את האנשים החשובים באמת."
"נכון, לא הזמנתי אתכם. אז תעופו מהבית שלי." כולם הסתכלו עליי בתדהמה לדבריי, כאילו זה היה דבר שלא אומרים לבריון של התיכון, מה שהיה נכון. מארק אגרף את ידו והתקרב אליי ואז קמרון נעמד מלפניי.
"אל תתקרב אליו." לא אהבתי שקמרון מגן עליי ככה, לא רציתי שיחטוף בגללי. אבל מסתבר שמארק 'לא יכול' להרביץ לקמרון. משהו לא מסתדר לי. מארק וויתר והתיישב על הספה בזמן שליאו המשיך לצפות בי במבט זועם כשקמרון משך אותי ביחד איתו. המשכנו לשתות והתנהגנו כאילו הכל רגיל מעצם היותנו שיכורים, קמרון לא נישק אותי, מארק לא ניסה להרביץ לי בבית שלי וליאו לא נראה כל כך טוב עכשיו כשהוא מסתכל עליי בעיניו הירוקות.