Only Us (boy×boy)

פרק 14

נ.מ ליאו:

התעוררתי שם לב שמחבקים אותי חזק, חזק מדי, קתרין הזאת! הסתובבתי והתכוונתי לדחוף אותה ממני כשנתקלתי בפרצופו המתוק של לוקאס ישן מעליי. הידיים העדינות שלו שרטו את גופי עם ציפורניו אבל לא רציתי להזיז אותו ממני. בהיתי בו עד שהוא התעורר והסתכל עליי. הוא נבהל לרגע והסתכל לצדדים, רציתי לתת לו זמן להבין ומרחב ממני, אז קמתי.
"מה אתה שותה?" שאלתי לא בטוח אם הילד הקטן הזה שותה קפה בכלל. "שוקו." הוא ענה בתמימות מתוקה וחייכתי. נתתי לו סווטשירט נקי שילבש, אבל הוא היה גדול עליו יותר מהרגיל שהיה לובש וזה היה מצחיק אבל חמוד.

הכנתי לי קפה וללוקאס שוקו חם וכשהוא יצא מחדר השירותים הגשתי לו אותו על השולחן.
לא דיברנו, לא היה מה לומר, פשוט שתקנו ושתינו.
לאחר מכן נסענו לבית הספר, כל אחד הלך לכיתתו אבל לא ידעתי מה יקרה בהמשך.
הוא ישן אצלי כי משהו קרה בבית שלו? או שהוא פשוט רצה לישון אצלי?

ראיתי את מארק מדבר עם קמרון, נראה שהם התקרבו בזמן האחרון ומארק לא סיפר לי שום דבר, זה עצוב לי, מארק תמיד היה מספר לי כל דבר. התקדמתי אליהם ומארק ניסה שלא להסתכל עליי בכוח. "מארק?"
"קמרון, תלך לכיתה, נדבר אחר כך." הוא אמר לקמרון והם חייכו אחד לשני. "בוא איתי."
הוא אמר לי והלכתי אחריו, הוביל אותי למלתחות. הוא הסתכל שאין שם אף אחד ונכנס, ואני אחריו. "כן..?" הוא אמר בשילוב ידיים ושלחתי לו מבט מבולבל.
"אתה מתכוון להתנצל או מה?"
"צודק, אני מצטער." אמרתי, לא אכפת לי שהוא לא באמת צודק ושלא היה לי באמת מה לספר לו כשאמר שהסתרתי, אבל אני לא רוצה לאבד אותו. "התגעגעתי אליך, אני לא רוצה לאבד אותך." אמרתי לו משפיל מבט, בחיים לא היה לי כל כך אכפת מחבר, הוא באמת היה חשוב לי. "אוקיי, אני סולח.. אבל תספר לי הכל מעכשיו." הרמתי מבטי בחיוך וחיבקתי אותו.
"תספר לי מה הקטע שלך עם לוקאס כי אני יודע שאתה לא גיי." "אממ.." מלמלתי לא מבין איך לצאת מזה ומה לומר. "אני לא גיי אבל פשוט.. יש בו משהו." מארק חייך וגלגלתי את עיניי. "ומה איתך ועם קמרון, יש חדש?"
"לא יותר מדי, אבל הוא כבר לא כועס עליי ומדי פעם אנחנו נפגשים.. לא קורה כלום אבל אני עדיין שמח שאני יכול לבלות איתו."
זה בדיוק מה שחשבתי על לוקאס, רציתי לבלות איתו. כל הזמן. רציתי אותו קרוב אליי.

נ.מ לוקאס:

הייתי נסער ממה שקרה אתמול, עם דארן, לא יודע מה לעשות, לחזור הביתה? לא, אין סיכוי.
שוב לישון אצל ליאו?
ליאו. יש לו מין קסם כזה ששובה אותי אליו, מהפנט אותי. אני כל הזמן חושב עליו ורוצה אותו לידי. אני צריך אותו לידי.
"לוקאס?" סופיה נגעה בכתפי וקפצתי אחורה מתרחק ממנה. "הכל בסדר?.." היא שאלה כשלא הבינה למה נבהלתי כך אני מניח.
"כן.." קמתי מהר מנסה להראות לה שאני בסדר, למרות שאני לא, כדי שלא תחשוד.
"אוקיי.. היי תגיד," היא התחילה לומר כשבהתה זמן רב מאחוריי עד שהסתובבתי וראיתי את ליאו, עם הג'קט שתמיד לובש והחיוך שהמיס אותי כל פעם מחדש. חייכתי לרגע עד שהיא המשיכה לדבר וסובבתי את מבטי חזרה. "אתה מדבר עם ליאו הרבה, נכון?" ליאו? היא יודעת עלינו? למה שתשאל עליו? "אנחנו לומדים מדי פעם, כן.." חששתי שהיא תגלה שזה יותר מזה. "אממ.." היא היססה, "תוכל לזרוק לו מילה עליי?" פערתי את עיניי לרווחה, מה??
"למה את מתכוונת?" שאלתי מופתע למרות שידעתי למה התכוונה. "אני די מחבבת אותו.. אבל אל תספר לקונור! הוא יהרוג אותי!"
אני לא מאמין, אחרי ששני אלו לא הפסיקו לומר לי כמה הוא מסוכן ושאני צריך להתרחק ממנו, עכשיו סופיה מחבבת אותו? את ליאו שלי? "בבקשה, אין לי אומץ לדבר איתו!" היא המשיכה וכף ידי לאט לאט הפכה לאגרוף שרעד בקצב. הרגשתי כף יד מונחת על כתפי והסתובבתי כמעט שולח אגרוף לקונור.
"היי, מה אתה עושה?" הוא נבהל. "סליחה, לא התכוונתי.." "קדימה, בואו לכיתה, כבר היה צלצול." הוא אמר כשהתקדמנו וסופיה לחשה לי באוזן והמשיכה להתחנן שאדבר עם ליאו עליה והסכמתי בלית ברירה. מה אם הוא ירצה אותה בחזרה? הוא מעדיף בנות, אני יודע את זה, וסופיה יפהפיה.