Only Us (boy×boy)

פרק 13

נ.מ לוקאס:

קפצנו בבהלה וסופיה, מרוב פחד, נפלה אל תוך האגם.
עזרנו לה לצאת, היא הייתה ספוגה במים אבל היא צחקה וכך גם כולם, חוץ ממני. אני פחדתי. "לוקאס?" נשמע קול מאחוריי וליאו עמד שם. "מה אתם עושים פה?" הוא הרים גבה ושילב ידיים בכעס. הם המשיכו לצחוק וקונור עישן ממש לנגד עיניו של ליאו והעביר לסופיה שגם עישנה. ליאו כאילו חיכה שמשהו שקשור אליי יקרה, רק כדי שיוכל להוציא עליי את העצבים. קרטר שהחזיק את ה'סיגריה' הפעם התקרב אליי והציע לי. הנהנתי ולקחתי את ה'סיגריה' לכיוון פי, בעוד ליאו פער את עיניו ופיו יחד, "מה אתה חושב שאתה עושה?" הוא שאל בכעס ומזל שהאחרים היו מסטולים מדי שלא שמו לב למתח ביני לבין ליאו.
"מעשן." שאפתי את העשן וכמובן שהשתעלתי שנייה לאחר מכן. "תביא לי את זה." ליאו תלש מידי את ה'סיגריה' וזרק אותה אל האגם.
"מה נראה לך שאתה עושה? אתה לא יודע שזה יקר? זה של קרטר והם שילמו על זה!" רטנתי, אין לו ערך לכסף? "אני יודע שזה יקר, לוקאס."
אם הוא יודע אז בטח גם הוא מעשן דברים כאלה, מי הוא שיגיד לי מה לעשות?
"אני לא מסכים שתיגע בזה." הוא אמר במבט זחוח שעצבן אותי. "מה פתאום אכפת לך ממני?" שאלתי מחפש תשובות.
פתאום הוא תפס בידי ומשך אותי ביחד איתו.
"תעזוב אותי!" צעקתי ונלחמתי בידו שהייתה חזקה. לבסוף הוא עצר ואמר, "אני לוקח אותך הביתה, אתה לא צריך להיות פה, מסוכן פה."
"אני עם חברים שלי וזה לא עניינך מה אני עושה ואיפה!" הוא הסתכל עליי חסר סבלנות ועדיין תופס בי וממשיך ללכת, בעטתי בו ברגל והוא נפל לאחור. "תעזוב אותי כבר!" צעקתי לו והלכתי בחזרה לחברים. לא הסתכלתי עליו, לא אכפת לי ממנו ושלא ישחק אותה שאכפת לו ממני כי אני יודע שלא.

הגעתי הביתה אחרי שעזרתי לכל מתבגר מסטול להיכנס למיטתו מבלי שההורים שלו יגלו שעישן. עם סופיה זה היה הכי קשה, אמא שלה די חטטנית אבל לבסוף האמינה לשקר שהרצתי על כולם, שאכלנו משהו לא טוב במסעדה. אמא הייתה בסלון והיה בידה בקבוק אחד של וויסקי, נאנחתי, לפחות זה רק בקבוק אחד ולא כמה.
חזרתי אחורה מביט מסביב, רגע.. דארן לא כאן! חיוך ענק נפרס על פניי והלכתי לישון מאושר. גם מחר יהיה יום טוב..

"וואו, אתמול היה טוב!!" סופיה צעקה וכמעט כל הקפיטריה שמעה כולל ליאו שסיבב את מבטו אליי. הוא עדיין ישב עם קתרין והחבורה שלה, המקובלים. לא נכחתי בחבורה הזו למרות שהיו איתי בכיתה כי אני פשוט לא מקובל. כנראה שליאו מעדיף להתחבר לנערים כמותו, שהם מקובלים, ולא למישהו כמוני, הילד שכולם נטפלים אליו.
"אני ממש מתרגשת לקראת הטיול השנתי!" שמעתי שוב את סופיה אחרי שהעבירו נושא כבר חמש פעמים בדקה. רגע מה?
"כן, אף פעם לא הייתי בניו אורלינס. יש שם רחוב שלם של ברים ורוקדים בו שיכורים!" קונור צעק בהתרגשות. "ולמה אתה חושב שיתנו לנו לעשות את זה בטיול בית ספר?" סופיה גלגלה עיניים והוסיפה, "וואי וזה שלוש שעות טיסה איזה צחוקים יהיה!"
"אף פעם לא טסתי.." מלמלתי לעצמי אבל שמעו אותי. "באמת?" קרטר הילד העשיר שאל ונאנחתי, אין לי כסף לזה. קונור וסופיה כאילו הרגישו אותי כשקונור אמר, "המלגה מממנת גם טיולים." וקרץ לי.