Only Us (boy×boy)

פרק 12

רציתי להגיד תודה לכל מי שקורא את הסיפור שלי, אני חייבת להודות שאני ממש נהנת לכתוב אותו וההצבעות והתגובות שלכם נותנות לי מוטיבציה יותר גדולה ❤

..

נ.מ לוקאס:

פקחתי את עיניי וראיתי את אימי מרביצה לדארן, נותנת לו אגרופים לגב ואומרת לו לעזוב אותי. אני חושב שאני הוזה, כי כבר לא יכולתי לנשום אז אולי אני כבר.. מת?
נפלתי אל הריצפה וראיתי את אימי תופסת בדארן ובועטת בו. "תעוף מכאן!" היא צעקה וטרקה את הדלת לאחר שבעטה אותו החוצה.
הסתכלתי עליה עם דמעות בעיניי, לא מאמין.
"אף אחד לא יפגע בבן שלי." היא מלמלה והלכה.
באמת אכפת לה ממני?

התעוררתי בבוקר וניגשתי למראה כדי לוודא איך אני נראה היום וכמו שניחשתי היה לי סימן אדום על צווארי. הוא היה אפילו סגול וכהה מאוד. היום אלבש צעיף אני מניח.
ירדתי למטה והחזקתי אצבעות שדארן לא חזר.
אמא ישבה בשולחן עם כוס קפה, מה שהיה מחזה מוזר, בדרך כלל היא פותחת את הבוקר עם וויסקי או שלא קמה בכלל בשעות האלו.
היא הרימה את מבטה אליי כשראתה אותי.
"לוקאס. בוא, שב." היא הצביעה על כוס שוקו חם שהייתה מונחת שם, בשבילי? התקרבתי מבולבל, זה נדיר שהיא מתייחסת אליי ולא כאל זבוב על הקיר.
היא בהתה בצעיף שעל צווארי ונאנחה. עיניה היו אדומות ועייפות ומתחתיהן היו עיגולים שחורים. היא לא אמרה עוד דבר, שתיתי מהשוקו שהזכיר לי את העבר, זכרונות נעימים.

נכנסתי לכיתה והיום נח על פניי חיוך גדול. הייתי שמח. למרות שעוד כאב לי ממה שדארן עשה לי אתמול וכמובן מהמכות הקודמות, אבל ידעתי שזה נגמר, דארן כבר לא יהיה כאן, הוא לא גר איתי ואמא שתתה קפה! לא וויסקי ולא וודקה! זה כנראה היום הכי מאושר בחיי ואז נתקלתי במארק.
"בוקר טוב, אני רואה שאתה מאושר היום, מה קרה?" הוא חייך אבל חיוך ערמומי כזה.
לא עניתי כי נמאס לי לענות לו ובנוסף לא רציתי להרוס את היום המאושר בחיי.
הוא הרים גבה להתעלמות שלי ממנו ושאל,
"זה קשור לליאו?" הרמתי את מבטי אליו בשאלה. מה? מה הוא כבר יודע? באמת תודה רבה לך, ליאו! עכשיו מארק הולך להתעלל בי לשבוע נוסף בגללך!
מארק תפס בחולצתי כפי שתמיד עושה ודחף אותי אל הקיר, מרים אותי קרוב אליו כך שמבטנו היו קרובים למדי. הוא הביט בי לכמות שניות שלא ספרתי, זמן די ארוך, ולא הבנתי מה קורה כאן. הוא בהה בי ולא קרה דבר.
מארק הרפה ממני, שחרר את אחיזתו בחולצתי. הוא הסתכל עליי בעצבים ואז הלך.
מה קרה כאן?
זה כנראה באמת היה משהו נדיר כי כל התלמידים האחרים הסתכלו על המחזה מופתעים גם כן.

"לוקי, אתה בסדר?" סופיה וקונור נכנסו לפתע לכיתת החשבון, שכבר התמקמתי בה.
הסתובבתי אליהם והבחנתי גם בליאו שנכנס ממש אחריהם. "זה כזה הזוי, לוקאס. למה הוא לא הרביץ לך?" סופיה נתנה מרפק לתוך הצלע של קונור והוא חזר בו, "אני מתכוון, טוב שהוא לא הרביץ לך.. זה פשוט מוזר." סופיה חייכה אליו חיוך מרוצה. "אני לא יודע וגם לא אכפת לי." הוצאתי את המחברת מהתיק וחיכיתי שהשיעור יתחיל. מארק נכנס לכיתה באיחור והוא לא הסתכל עליי לשם שינוי, הרשתי לעצמי להסתובב אחורה לעבר ליאו ושמתי לב שמארק לא אמר לליאו כלום, אפילו לא שלום.
זה ממש מוזר, מה עובר על שני אלו?