Only Us (boy×boy)

פרק 30 - אחרון

נ.מ לוקאס:

"אין עליי את הכמות הזו כרגע." ליאו הסביר.
"אז תשיג." הוא אמר וחשבתי לעצמי מה יקרה אם ליאו ילך וישאיר אותי איתו לבד.

"אני לא משאיר אותו אצלך, ג'קסון."
בבקשה בבקשה אל.
"תשמע.." ג'קסון התחיל לדבר,
"אם תלך עכשיו אני לא אפגע בו."
מצמצתי את הדמעות, רועד.
"אם תמשיך להתווכח, אני לא יודע מה יכול לקרות." נאנקתי מכאב שג'קסון הפעיל על זרועי שתפס בידו השנייה.
ליאו הביט בי, הוא באמת מתכוון ללכת? להשאיר אותי איתו לבד?
פחדתי שבאמת ילך.
פחדתי שיעזוב אותי.

"אוקיי." פערתי את עיניי, איך הוא יכול לעשות לי את זה?
"אני אביא לך את הסמים."
הוא באמת מתכוון להשאיר אותי כאן?
ליאו, בבקשה..
למה לעזעזל הלכתי.. כנראה זו הסיבה שליאו אסר עליי לבוא לכאן.
"תחזור מחר."
"מה?" ליאו שאל ושנינו היינו המומים.
"אני אשאיר אותו פה הלילה."
"ממש לא." ליאו התקרב וג'קסון שלף אקדח מידו השנייה. למה לעזעזל יש לו אקדח??
למרות שגם סכין זה נשק..
"תתקרב עוד צעד אחד ואני ארה בך ואחתוך למתוק שלך את הגרון." הדמעות יצאו ללא שליטה, פחדתי כל כך. פחדתי שליאו ילך, פחדתי להישאר לבד עם המשוגע הזה לעוד רגע אחד, אני לא חושב שאני אצליח להתמודד עם זה.

ליאו התרחק ורציתי להגיד לו שישאר ושאני מצטער שלא הקשבתי לו.
"לוקאס, אני אחזור מחר." הוא אמר כשהעיניים שלו מביטות לתוכי ועצמתי את שלי כדי לא לראות אותו הולך ממני, נוטש אותי. לא רציתי שזה יהיה הדבר האחרון שאולי אראה.
"ליאו, אל תלך." ביקשתי, התחננתי יותר נכון אבל הוא נשך את שפתיו, "אני אחזור."
ואז הוא פשוט יצא מהדלת והלך!
איך הוא מעז?

תוך שנייה ג'קסון הטיח אותי על הריצפה.
לאחר מכן תפס בפרק כף ידי וגרר אותי איתו בכל הבית ובמדרגות עד שהגענו למרתף וג'קסון השליך אותי לתוך חדר עם דלת עשויה ברזל.
"תשאר כאן עד שהחבר שלך ישלם לי."
לא הבנתי מה הכוונה ישלם, הוא רצה רק סמים.

ג'קסון השאיר אותי קשור עם חבל למין צינור ברזל, כך שיכולתי לשבת אבל הריצפה הייתה קרה והכל בחדר הזה היה מפחיד.
זה היה חדר שהיה מוסתר בתוך המרתף, כל מה שהיה בחדר הזה היה ארון גדול שלא ידעתי מה הכיל בתוכו ואולי גם לא רציתי, ואפילו לא היה חלון.
הרגשתי שאני נחנק, המקום כאילו סגר עליי והדמעות החניקו את גרוני.
ניסיתי להסדיר את הנשימה שלי, לא רציתי למות ככה, לא עכשיו.
"ליאו יבוא, הוא יחזור, הוא אמר." ניסיתי להרגיע את עצמי כדי שאוכל לנשום בקצב נורמלי אבל עדיין פחדתי.
בכיתי אל תוך הג'קט של ליאו שהיה עליי וחימם אותי, הריח שלו.. ליאו כאילו כאן איתי, הלוואי שהיה..
אני אמור להישאר כאן כל הלילה, ככה?

לפתע הדלת נפתחה וג'קסון עמד שם, נראה מרוצה.
הוא נכנס והניח צלחת לידי שהיה בה אוכל לא ברור, הוא לא בשלן גדול אני מניח.
"תשחרר אותי." ביקשתי בכעס.
הוא התקרב אליי ושם את ידו על הלחי שלי,
הרגשתי גועל וצמרמורת של פחד.
"למה, לא כיף לך כאן איתי?" הוא שאל שאלה מטופשת. "לא!" צעקתי בעצבים והוא צחק.
הרגשתי שאני מדבר עם משוגע.
"חבל." הוא גיחך ויצא מהחדר.
בכיתי כל כך חזק, הצטערתי שלא הקשבתי לליאו, הוא אמר לי לסמוך עליו, הוא תמיד צדק. הוא שיקר לי שהוא סוחר סמים אבל אולי הוא עשה את זה כדי להגן עליי?
להגן עליי מכל הרוע הזה.
אני מצטער שלא האמנתי לך, אני אוהב אותך,
בבקשה תבוא, ליאו, בבקשה....