Only Us (boy×boy)

פרק 15

נ.מ לוקאס:

נכנסנו לביתו, ולהפתעתי הייתה פיצה על השולחן, פיצה חמה. ליאו הורה לי לאכול אז אכלתי. "היום לא נלמד, לוקאס." הוא חייך בזמן שנגס בפיצה שלו.
"אתה רוצה להתקלח?" הוא שאל כשהשעה כבר הייתה מאוחרת ונזכרתי שאין לי בגדים ובעצם אין לי כלום כאן.
"אני אביא לך בגדים משלי." הוא חייך אבל ידעתי שהבגדים שלו יהיו גדולים עליי ובכל זאת חייכתי חיוך מזויף להודות לו.
כשיצאתי מהמקלחת נזכרתי שליאו עדיין לא הביא לי את הבגדים החדשים, אז יצאתי מחדר האמבטיה כשרק מגבת כרוכה סביב מותניי, נכנסתי לחדר שלו ונתקלתי בו. הוא בהה בי, בהה בגוף שלי שהיה עוד מעט רטוב ואז נשך את שפתיו. נהיה לי מעט חם והייתי חייב לומר משהו לפני שהעניין יצא משליטה. "לא הבאת לי את הבגדים.." מלמלתי כשהוא קם מהמיטה שלו והתקדם אליי, מתקרב לאט לאט עד שעומד מולי כמעט צמוד. הרמתי את מבטי אליו, הוא נשך את שפתיו וכך גם אני.
הוא הניח את ידיו על מותניי וקירב אותי אליו, מצמיד את גופי לשלו. לא יכולתי לסרב לו למרות שרציתי, למרות שידעתי שאני כלום בשבילו, שאני רק משחק, בובה וסופיה היא אולי הדבר האמיתי בשבילו. לא עשיתי את זה כי גם אני רציתי. תפסתי בפניו, עומד על קצות אצבעותיי ומנשק אותו בחוזקה, לוקח הפעם אליי את המושכות. מיד לאחר מכן הוא תפס במותניי שוב ואז ביריכיי והרים אותי עליו, כרכתי את רגליי סביבו, ונישקתי אותו בצווארו. לא עשיתי זאת בעבר, איתו או בכלל, ואני חושב שהוא הופתע למה אני מסוגל. רציתי להראות לו שאני שווה את זה, שלמרות שאני גבר, אני אגרום לו להתחנן לעוד.
הוא הפיל אותי על המיטה ועלה מעליי, מפסק את רגליי לשני הצדדים ונכנס ביניהן. הוא החדיר את לשונו לתוך פי ואני החדרתי גם את שלי, הלשונות שלנו הצטלבו והיה לו טעם של.. ליאו. הוא נישק כל כך טוב וידעתי את זה למרות שלא נישקתי אף אחד מלבדו ומלבד קמרון. נמשכתי אליו בצורה שהייתה קטלנית, כלומר, הייתי כמעט אובסיסיבי אליו, לגוף שלו, לשפתיים שלו. "ליאו.." גנחתי את שמו כשנישק את צווארי בחוזקה, מה שבבירור ישאיר סימן שאצטרך להסתיר מחר. להסתיר מ.. סופיה. אני לא מאמין שאני עושה לה את זה. רק היום היא סיפרה לי על הדייט שלה עם ליאו וכמה היא מחבבת אותו ואני נמצא כאן מתחתיו גורם לו לגנוח את שמי. "לוקאס..
אני כל כך רוצה אותך.." הוא לחש לי והרגשתי את איברו צמוד לשלי, הוא הרגיש כמוני, שנינו רצינו את אותו הדבר, רק שאני פחדתי. אני יודע טוב מאוד מה התפקיד שלי יהיה, אם נשכב, ואני לא יודע אם אני מוכן לזה. אני לא יודע אם הוא מוכן לזה, כמו שהוא חושב.
"לוקאס.." הוא לחש לי באוזן וגרם לי להתכווץ ולרעוד מעונג שלא חשתי בעבר. בחיים לא הרגשתי ככה, לעולם. וזה הרגיש כל כך טוב.
דחפתי אותו ממני ונכנסתי מתחת לשמיכה, בלי לתת לו הסברים. בלי להבין למה אני עושה את זה לעצמי כשכל כך רציתי אותו. האמת שכן ידעתי למה, סופיה. יותר משפחדתי ללכת עד הסוף איתו, פחדתי לפגוע בסופיה. פחדתי שהיא תגלה על זה ולא תדבר איתי ואאבד את החברה הכי טובה שאי פעם הייתה לי.
הרגשתי את ליאו נאנח, לא רציתי לדעת אילו מחשבות עברו בראשו, הוא בטח שונא אותי שעצרתי את זה, הוא בטח מתפוצץ עכשיו כמו שאני.