החליטי כעת אם תבואי עכשיו או שלא תחזרי שוב לעולם.
בבקשה. רחמי עליי מעט.
מתג הדמעות שלי כבר שחוק ונחלד, בקרוב יתקע על מצב אחד לעולמים; איני יודע אם יבשו דמעותיי לעולם, או שמא ישצוף הנהר בתוכי וברוחי וישטוף ויסחוף את כל אשר לוכדות עיניי.
אם תבואי אליי היום, ושלא בחלומי, אדע איך לשאת בכך.
אכריח את שפתיי להמתח לחיוך ואנקה מעליי את כורי העכביש, אם יבשו דמעותיי והברז יחליד.
אקים סכרים, או אבנה סירות, ואנתב במפרשיות הרעועות שבניתי לי מטושטש, מרוב הבכי הגועש והרווח.
אם לא תבואי, אשרוד. אם תהיי לצדי, אחיה.
רק אל תשאירי אותי על התפר.
אני מתחנן.
