אני חושבת עליך כי המחשבות שלי נודדות למרחק; ואילו יכולתי לשים להן רסן כדי לעצור את החיה, אולי כן הייתי עושה; אולי אתה היית עושה את זה בעצמך.
מחשבותיי כדעתי, מופרעות כנחיל ארבה. הן מגיעות גם לאן שלא מבקשים.
למה היה קורה "אם", מה היה קןרה "אילו", איפה היינו אילולא הוא היה אומר את המשפט הנוראי הזה.
פתאום בלי אזהרה אני שואלת את עצמי, למה אמרת את המשפט המוזר הזה? סוג של תמרור עצור? עצור למה?
