יקירי, אתה יפה כל כך
הזה אתה?
חי ונושם ומהלך על אדמתי? ביקום הגשמי בו מהלכת אני?
פוסע מאחורי הצל של ביתי?
או שמא תחלוף כשאפקח את עיניי.
בעולמי ובדעתי אינך זר. אתה אינך מתדפק על דלתות בטרם פוסע דרכן, אינך ממתין להתחלפות אורותיו של הרמזור; אתה מדלג בין המכוניות החולפות בריצה ויוצא מהן ללא פגע.
ואולי אינך אמיתי כלל, ותעלם כשאפקח את עיניי.
מי יודע מלבדך, לא כך?
