אני מביט בצינתך ובחזותך המכשיחה- מי שבר כך את כנפייך? איה אותו אחד שהפשיטך מחומותייך והסתלק באחת?
מבעד לסלעי מעטפת רבים מספור אני מביט בך ומאזין בקשב רב לזעקותייך החרישות.
עתה לא נפלת על אוזניים ערלות.
יביט בך אותו אחד, שהותירך גלמודה,
ואביט בך אני, מאחורייך,
כי נפלאה אהבתי לך מלעצמי,
ואומר לך
עתה את
מתבוססת בדמיך
ואלחש לך בעדינות שתהיה לך לליטוף
חָיִּיִ.
