ונשפתי החוצה בחצי השלמה
(הקלה זו לא הייתה, האמן לי)
וגאתה בי התחושה של תשובה
המגיעה לחיקה של שאלה גועשת
והבנתי
אתה כנראה לעולם לא תהיה אחת מהאהבות
הגדולות ביותר שלי.
חבל, חשבתי;
ונשמתי עמוק בחצי הרגשה
(את החלק השני אתה כנראה שומר קרוב מדי אליך)
ושקטה בי השאלה
האם אי פעם תאהב אותי כמו שהתמדת לאהוב
אותנו.
לא, הבנתי
כי איני אוהבת אותנו
כפי שחשוב אתה לי לבדך.
פסעתי מאתך אל המרחקים.
אם תשוב לחיקי
אולי יום אחד אדע
שאהבנו נכון.
