"אתה בחרת להתכחש קאי! אני לא ברחתי מהבית ועזבתי את אבא ואמא לבד!" ריד אמר והמטען בליבו כמעט התפוצץ.
"טוב, בואו לא נריב, קאי. אני רוצה להחליף בגדים ולצאת" ביקשתי. לא אכפת לי מה קאי עשה או לא. הם אחים. ואחים לא רבים!.
קאי הבט בי לרגע אחד באגרופים קפוצים. "יש לך מזל שהיא פה..." הוא אמר והסתובב, שם יד על גבי ומכניס אותנו לבית של רוז כששרה רצה החוצה לחבק את ריד ואית'ן, שמשום מה נראה לי שגם ידה בדבר...
"קאי... אתה בסדר?" שאלתי כשהוא פשוט עמד שקט והביט מהחלון בזמן שבחרתי בגדים.
"מה? כן, כן... אני טוב. מה את בוחרת?" הוא שאל והפנה מבט לכיווני.
גלגלתי את עיניי. "הכחול או הירוק?"
"אממ ירוק,".
"אידיוט קטן שלי, אין ירוק אז תתפקס על החיים" אמרתי וקפצתי מאחוריו, כולו שקוע בחלון.
"מה קרה בינך לביו ריד?" שאלתי בלחש וליטפתי את שערו.
הוא הסתובב אלי וחייך חיוך אמיתי.
"לא משהו שאמור להטריד אותך ירח, ולדעתי... זה יתאים לך" הוא אמר והוציא ג'ינס לבן וחולצת סטרפלס בגוון כחול. הלם.
"אתה סטייליסט או משהו?!" שאלתי בתדהמה והוא רק חייך.
"תתלבשי, אני יורד לשרה" הוא אמר ונשק לי קצרות בפי.
סיימתי להתלבש ופאק אני נראית טוב!, אספתי את שערי בגובה והתאפרתי קלות.
ירדתי למטה ושמעתי קולות מהמטבח. "אמא!" באתי אליה בחיוך וחיבקתי אותה.
"ילדה יפה שלי" היא אמרה ובחנה אותי בחיוך זוהר ולפתע פרצה בבכי.
"א- אמא... למה את בוכה?!" שאלתי בתדהמה.
"אני פשוט מודה לאלוהים שיש לי בת כמוך" היא אמרה וחיבקה אותי בבכי.
קאי הביט בי לא מבין וניסה לקלוט מה הולך כאן...
"מה אתה מתפל- רגעעעע זה קאי?! ה-קאי?!" אימי שאלה בהלם ובחנה אותו מכף רגל עד ראש.
צחקתי בתיאום עם קאי, זה בדיוק מה שרוז אמרה כשפגשה אותו.
"כן גברת פורד, אני 'ה-קאי' בכבודו ובעצמו" קאי אמר בחיוך ושם את ידו על כתפי בחיבה שגרמה לי להתחרפן.
אימי חייכה בשלווה. "אני שמחה שאתה 'ה-קאי', אבל אני לא פורד, אני ג'ונס ילד" היא המשיכה בחיוכה הנצחי.
"אוקי, אוקי, קיבלתי כרגע הודעה שיש לאיקס הופעה היום! הקדימו אותה!" אית'ן עלה אלינו מחדרו, הוא גר אצל רוז כבר מעל שנה וחצי כשההורים שלו גילו שהוא הומו וגירשו אותו מהבית בטענה שהוא לא שפוי, מי שלא שפוי זה מי שנושא את התו 'הומופוב' בגאווה.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
