"LOVE ME LIKE YOU DO " התחלתי בשקט, במה חשוכה, פנסים למעלה.
"LO- LO- LOVE ME LIKE YOU DO" הקהל ענה ברעש גדול.
TOUCH ME LIKE YOU DO"" קאי בא מולי והחזיק בידי כשאור יחיד מאיר מעליינו.
" What are you waiting for" שאלתי בשקט ותופים נשמעו ברקע, שרנו יחד כקול אחד, משלימים אחד את השני.
"אוקי, אוקי, אוקי. יש לי רעיון, מה אם.. נעלה פה איזה זוג יפיפה מהקהל?" קאי אמר והבטתי בו בבלבול, הוא לא ראה את זה כמובן. "ליסה ולאון, בואו אלינו!" הוא צעק והקהל רעש, זוג יפיפה עלה לבמה. "ליסה, את יודעת שלאון ממש אוהב אותך, נכון?" קאי שאל והביא לה מיקרופון.
"כ- כן" היא אמרה מרוגשת.
"אז בואי תראי איך הוא יכול לאהוב אותך יותר" הוא אמר וזז, חושף בפניה את הבחור שכורע על הברך עם טבעת נישואים.
"התנשאי לי?" חייכתי ודמעה נפלה מעיניי, הוכחה שאהבה קיימת.
היא הסכימה בעוד אני וקאי שרים את 'IT GIREL' – הגירסא שלנו לשיר שלי.
"וואו, וואו, וואו, איזה מדהימים, כמה הפתעות הלילה" אמרתי והתיישבתי על כיסא ללא משענת שהוגש לשנינו. "אתם יודעים? חם לי מעט..." אמרתי והתחילו התלחשויות בקהל. "חם לי ממש... איקס אתה יכול לעזור לי?" ביקשתי וקאי קם מהוסס.
"מה את עושה!?" סאם שאלה באוזנייה. התעלמתי ממנה.
"דיאנה בלי שטויות!" רוז הזהירה אותי וגם ממנה התעלמתי בכך שפשוט ניתקתי את האוזנייה
"מה את רוצה?" הוא שאל בספק.
"הקליק של הקסדה לא נפתח לי, אתה מוכן לעזור לי?" ביקשתי ומבעד למסכה יכולתי להרגיש את ההלם שלו.
הוא הנהן ופתח לי את הקליק, טלפונים הורמו, אנשים רעשו ושרקו. ושלטים של 'I LOVE YOU' הורמו באוויר.
שלוש.. שתיים... ו... עכשיו. הרמתי את הקסדה מול שישים אלף איש, צורחים וצלמים, פלאשים מכל עבר ואני מאושרת בהחלטתי. לא עוד מסכות. רק אני. אני האמיתית. "שלום לכם ניו יורק" אמרתי בשקט והקהל החל להשתתק. "אני יודעת שחלקכם מופתעים, חלק כועסים, חלק אולי גם שמחים... אבל אני רוצה לומר לכם דבר אחד. זו-" הצבעתי על עצמי במסך הגדול. "האני האמיתית. דיאנה פורד, ניו יורק. לא דיאה מון, הנערה שנחתה מהחלל. לא... היום החלטתי לחשוף את-" צרחות נשמעו בקהל ופלאשים צצו מכל עבר, הסתובבתי אחורה. קאי. לא איקס. רק... קאי.
צחקתי מאושר ודמעות התרגשות בעיניים שלי, חיבקתי אותו והוא נישק את שפתיי, מול כול העולם. ואיך שהוא זה הרגיש לי הרגע הכי אינטימי עד כה.
"דיאנה פורד רבותיי!" הוא צעק והקהל הגיב בהשתוללות.
"קאי אוונס!" הצגתי אותו והוא חיבק אותי. זהו, נגמרו המסכות. נגמר ההסתתרויות. אנחנו כאן בזכות עצמינו.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
