*פרק מכיל טריגר! מי שרוצה לדעת מראש מוזמן לפנות לפרטי, אני לא דוגלת בספויילרים!*
------------------------
"את יוצאת בעוד שלוש.. שתיים.. גו!" סאם נתנה את האות ודלת הלימוזינה נפתחה על ידי אחד מעובדי המקום.
צעקות, צרחות, פלאשים, מיקרופונים, שטיח אדום, שלטים... מה רשום בהם?.. רגע! מה?!. הבטתי לאחד השלטים ועיניי נפערו.
-תשרפי!, את לא ברמה שלו- אני.... "דיאנה! תתקדמי! אל תתייחסי!" סאם התחננה מהאוזנייה. לא יכולתי. קפאתי.
-תתרחקי ממנו! את משקיעה אותו למטה!-
-הוא לא אוהב אותך! תפנימי!-
-אמן שישכחו אותך על הירח-
-יום הולדת? יום המוות!-
לא.. לא... זה מה שאני עושה?!. "מי שהרים את השלטים האלה שיבוא הנה!" שמעתי צעקה וגוף חם מחבק אותי. "עכשיו!" קאי דרש, גופו דורש מגננה עלי. תוך כמה דקות נוצר שביל שהוביל לאנשים חסרי הלב שהביטו בהלם בסיטואציה. "בואו לכאן" קאי ביקש וגופו רעד בזעם, הוא ניסה לרסן את עצמו אבל הרגשתי את גופו, הוא מסוגל להרוג מישהו במצב הזה.
"קאי.. אני.. זה בסדר" לחשתי בקושי, הפפראצי צילמו ללא הרף ומסרטות הונפו באוויר לצד המיקרופונים שרצו לתעד את האירוע המסעיר.
הבחורים והבחורות כאחד התקדמו לעברנו. מחזיקים את השלטים על ידיהם. "אפשר לדעת על מה השנאה?" קאי שאל.
"דעה חופשית, היא כלבה" מחומצנת עם תחת אמרה בפרצוף מתיימר. התכווצתי. אני לא רגילה לכאלה פיטבקים...
"היא לא שווה את האדמה שאתה דורך עלייה" אמר בחור אחר בזעף, קאי מראה פה איפוק אדיר...
"אתם יודעים... חשבתי שאני מכיר את הקהל שלי" קאי אמר ומבטו היה מאוכזב מהחמישייה, הוא התנשם עמוק ולקח את ידי. "אתם לא ראויים לנשום את האויר שהיא נושמת" הוא אמר בקול בטוח, מלא עלבון, הוא נעלב עבורי...
נכנסנו לתוך האולם וברגע שנסגרה הדלת הראשית סובבתי את פניו והטחתי את פי בשפתיו, ידיו ירדו למותניי והוא הצמיד את גופינו, חיבקתי אותו "אני אוהבת אותך חתיכת אידיוט" אמרתי ודמעה נפלה מעיניי. קאי חייך ונישק את דמעתי.
"הם לא שווים את הדמעה המחורבנת שלך" הוא לחש לי ובחן אותי בלי בושה. "פאקינג מושלמת" הוא אמר ולקח את ידי, נכנסנו לפנים האולם, ידוענים סטייל קמילה קביו, אריאנה גראנדה, קיארה, טיילור פאקינג סוופט. כולם באו אליי, ליום הולדת שלי. אני... מופתעת? למה הפכתי בשנה האחרונה?.
"השרשרת" קאי הסב את צומת ליבי לפני שעלינו לעשות תמונות.
"חיכתה שתשים לי אותה" אמרתי ושלפתי אותה מהתיק הקטן שיועד ליטרלי בשביל השרשרת. קאי חייך כשהסתובבתי בגבי אליו והוא הרים את השרשרת מעל ראשי עד שהתליון נגע בשקע צווארי, תמונות רבות צולמו והמון אכלו קינאה. אני ממש מבינה אותם. קאי זה ללא ספק חלום רטוב של כולם, ואתם יודעים משהו? אני גאה בעצמי, הוא שלי, ורק שלי. והטבעת על היד שלי מוכיחה את זה. השרשרת נסגרה ונשיקה מרעידה הונחה על עורפי, ידו של קאי נכרכה סביב מותני והוא הוביל אותי לעמדת התמונות\ פפראצי.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
