העליתי את הפרק אתמול משום מה אמרו לי שלא קיבלו עליו התראות...
----------------
אורות נדלקו כאילו הברק פגע בעמוד החשמל והטעין אותו חזרה, בבת אחת.
דיאנה עמדה המומה לידי כשהבטנו סביבנו, עשרות בלונים בתכלת ושחור היו סביבנו וכל החברים, הקרובים והמשפחה סביבנו.
"אתם חולי נפש!!!" דיאה צעקה וחיבקה את אמא שלה.
"כדאי לך לצנזר אחותי, שידור חי לבמה" אית'ן אמר ומשך את דיאנה לחיבוק ארוך.
"אמממ מה זה בדיוק?" לא הבנתי.
"אה, מסיבת אירוסין ספונטנית" שרון אמרה בחיוך.
"אני פשוט אוהבת אתכם, את כולכם!" היא אמרה וצרחה בבהלה כשמשכתי אותה אליי, שמלתה הענקית מפריעה לי מעט אבל עברנו גרוע יותר.
באיזה שהוא שלב קיבלנו הודעה שההופעה נגמרה וכולם התפזרו הביתה.
"קאי... דיאה... אני יכולה לדבר איתכם?" רוז באה רועדת, לבנה.
"ברור סיס, מה קרה?" דיאנה שאלה ויצאנו שלושתנו החוצה.
"אני רק רציתי לבקש סליחה..." היא לחשה ודיאה הביטה בה במבט לא מובן.
"על מה סליחה?" היא לא הבינה.
"כן... גם אני הייתי שמח לדעת. מה קרה?" שאלתי.
"יש לי.... בת זוג" היא פלטה.
"תגידי אחותי את משוגעת?! מזל טוב!!!" דיאה צעקה וחיבקה אותה.
"דיאה! די, מספיק!" רוז אמרה, עינה נפוחות.
"אני מפחדת אבל ש..."
"אנחנו נקבל אותה, אני מכירה אותה? מי זו?" דיאנה שאלה בעליצות אך לא יכולתי שלא לחשוד.
"מי זו רוז?" שאלתי. רוז החלה ליבב.
"סיס, הכל בסדר.... אנחנו כאן" דיאה טובת הלב חיבקה אותה.
"את לא מבינה...." רוז המשיכה ליבב.
"אמממ אז תסבירי אולי?" שאלתי
"להסביר מה?" היא פתאום התעשתה, חזרה לעצמה וסידרה את שערה.
"רוז..." דיאה אזהירה אותה.
"מה?" היא שאלה כלא מבינה. "מה אתם רוצים?" היא היתממה בשנית.
"מי זו חברה שלך?" שאלתי שוב.
"ח- חברה? אני? טעות" היא פלטה בבלבול.
הרמתי גבה. "אני לא מבינה אפילו למה אני טורחת...": היא לחשה לעצמה.
"דיאה... אני יכולה חיבוק?" היא שאלה ודיאה חיבקה אותה בבלבול.
"תודה" היא לחשה והפנתה אותנו לחדר צדדי.
"מה יש כאן?" שאלתי בחשד.
"החברה שלי, מגיע לכם לדעת..." היא לחשה בתבוסה ופתחתי את הדלת.
"אנה?!" שאלתי מזועזע ודיאנה קפאה. אנה לין טיאגו.
כמה... צפוי?.
"תגידו משהו..." רוז אמרה התחננה בשקט.
שנינו עמדנו קפואים.
"הי... קאי, דיאנה" אנה התקרבה ביסוס
"תתרחקי!" נהמתי והחזרתי את דיאנה למאחורי גופי.
"סיסי? מה קורה-" עצרתי את איליי.
"לך חזרה למסיבה, כמה דקות מגיעים" דיאה לחשה לו והוא הנהן לשלום, לא לפני המבט הרצחני באנה.
"אז... אנה, לא סיפרת לנו מה את עושה כאן" דיאנה שאלה ושמה את ידיה על מותניה.
"אני רק באתי לבקש סליחה" היא אמרה ועיניה נפוחות
"סיבה אחת" אמרתי בארסיות. "תני לי סיבה אחת!" נהמתי בזעם.
"אני אוהבת את רוז!" היא צעקה בבכי. "אני באמת אוהבת אותה!" היא אמרה בשנית.
"תוכיחי" אמרתי בשילוב ידיים, באותו רגע אנה לין רצה לרוז ושתיהן התחבקו, רוז נישקה את אנה לין על שפתיה.
"אוקיי, אני חייב לדעת איך זה קרה" ריד אמר בהפתעה כשחלף על פנינו.
"אל תשאל..." דיאה אמרה, עוד נראית מבוהלת מעצם הרעיון.
"אז... מתי זה התחיל?" שאלתי כשישבנו בחוץ עם בירה וסיגריה.
"שלושה חודשים... אולי שתיים" אנה אמרה.
"לא, התכוונתי מתי בדיוק" ריד אמר. "מה? אני השוטר הרע!" הוא הוסיף וגלגלתי את עיניי בייאוש.
"בפאב, בחגיגות הפסחא... יצא לנו להכיר" רוז אמרה.
"איך את יודעת על ההיסטוריה ביננו?" דיאנה הקשתה.
"אן-לין סיפרה לי".
"אן-לין? ברצינות רו-"
"אנה!!!" צעקה נשמעה וקיילי רצה לעבר אנה לין שהביטה בה בהלם וחיבקה אותה.
"אוקיי. וואט, דא. פאק?!" שאלתי, המום מהתוצאות
"אני מצאתי אותך!" קיילי בכתה ואנה חיבקה אותה, בוכה גם היא.
"אבא שלך... הוא חטף את קיילי ושכנע אותה שהוא יפגע בי אם לא תבצע את מבוקשו" אנה החלה בשקט.
"הוא איים עליי שאם לא אעשה דברים לרצונו... אנה תיפגע, בזמנו אחרי התאונה היא עוד הייתה חלשה... לא היו בה הכוחות" קיילי אמרה.
"אביך פילג את שנינו.. ידע שנרצה להיפגש אך הוא דאג להרוס את האפשרות כי היא היתה בידיכם ואני... טוב, לא."
"אז... אתן אחיות?" רוז השלימה אותנו בתהייה, מופתעת מהמצב.
"כן... אנחנו לא דומות..." קיילי התנצלה.
כולנו גיחכנו וישבנו שעות בדיבורים והשלמת פערים
אז...
הכל בא על מקומו בשלום...
לא?
---------
(אנה לין טיאגו- האקסית של קאי מזמן התאונה)
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
