הפסקה קלה של רבע שעה וחוזרים.
"אני אלך להביא לנו לשתות, מה את רוצה?" קאי הוריד אותי ממנו אחרי שעה שהייתי על גבו והוא פאקינג לא התאמץ!.
"קולה" אמרתי בחיוך לשערו הפרוע מההתרגשות שלי.
הוא הנהן ונישק אותי קלות ויצא מהמתחם לכיוון החנות הקרובה.
הבמה הוחשכה בשנית וחיפשתי את קאי במבטי, עברה רבע שעה, איפה הוא?. רטט בכיסי והוצאתי את הפלאפון עם הודעה מקאי.
-ירח, אני כל כך פאקינג מצטער. אני הייתי חייב לעוף למשהו בעבודה, הבקבוק שלך יבוא עם רוז- זהו? מה זה פאקינג אמור להביע?!.
ההופעה נמשכה כשאיקס עלה, אבל לא עיניין אותי, הייתי מבואסת גם כשהוא שר את ENEMY , שזה בערך משהו כמו... השיר האהוב עליי.
"הגעתם למענה הקולי של..." ניתקתי באכזבה והחזרתי את הפלאפון לכיסי.
"נכון? מה את אומרת דיאנה?" אית'ן שאל והפנה את צומת ליבי.
"מ- מה?" לא הבנתי על מה הם מדברים.
"על התאוריה שלי שזה מחליף, התזוזות של איקס הרבה יותר קלילות ו.... רגילות. כאילו קיבל זריקת אנרגיה וזז בטבעיות על הבמה." רוז אמרה.
"אני... אני לא בטוח, תראו כאילו, זה לא ש... ומי-" שברי משפטים יצאו מפיו של אית'ן ואפילו בתאורה החשוכה ראיתי שהוא לחוץ מאוד.
"נאאא, אני חושבת שהוא פשוט קצת נח בהפסקה וחזר בכוחות מחודשים" ביטלתי את התאוריה של רוז והיא הנהנה לאט. "כן... כנראה..."
בהמשך ההופעה די נהניתי, רוז אפילו עלתה לבמה ושרה איתו את הרפ וכולם מחאו לה כפיים.
"אני יכולה לבקש ממך משהו?" היא שאלה ברמקול.
"כל עוד זה לא להוריד את הקסדה אנחנו מסודרים" איקס ענה והקהל צחק. מה היא עושה?!. היא הזיזה ממנה את הרמקול והמוזיקה נעצרה, איקס הנהן כמה פעמים והיא הצביעה לעברנו.
"דיאנה פורד, החברה של המשוגעת כאן לצידי. בואי לשיר איתנו" הוא צעק וכולם צרחו. ואני? רוצה למות.
"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת.
"אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז.
"ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה! אני לא שרה! לא מאז.
"אז דיאנה, מה את רוצה לשיר?" איקס שאל אותי והפנה לי את המיקרופון השני שעל הבמה. אני רוצה קבר! עכשיו!.
"אמממ " השיר האחרון של דמי לובאטו ששמענו ברכב בדרך הנה עלה לי, ואז הבנתי. זה אחד השירים הקשים שיש. פאק מי?.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
