"דיאה פאקינג וואט?" איתן מצמץ כמה פעמים כשישבנו על הספות הנוחות בבית של רוז.
"דיאה מון, בת הזוג לבמה של איקס" רוז אמרה.
"לבמה בהדגש כן?" שאלתי כדי לוודא והם הנהנו. חיבקתי את רוז. "שום דבר מזה לא היה קורה בלעדייך!" קראתי בשמחה.
"יש פה מישהי כוכבת?" דלת הבית נפתה ואמא עמדה בחוץ, קמתי בחיוך וחיבקתי אותה.
"אני אעשה הכל בשבילך אמא, אני אעזור לך להעיף את החוב המזדיין" הבטחתי בכל נים ונים בגופי.
אמא חיבקה אותי חזק יותר "אני אוהבת אותך ילדה שלי, אני גאה בך על השאיפות שלך, על הבחור שלך, על הבחירות שלך"
"אל תסמכי על הבחירות שלה!" קאי בא מאחורי ומירפקתי אותו.
"למה? כי אמרתי לשרון דברים נוראיים? או שהבכתי את הנרי?"
"הנרי?" כולם שאלו במקהלה.
"איקס" הסברתי ועיניה של רוז נפתחו לרווחה.
היא התנשמה במהירות ורצה לרכב.
"לאן את נוסעת? זה לא השם שלו!" צעקתי מאחוריה.
"אבל אני יודעת מה השם!", היא אמרה בחיוך ונסעה. אין לה את זה הא?.
חזרתי לבית והתיישבתי לצד אימי, נשענתי עלייה והרמתי את רגליי על ירכו של קאי. "את מתגרה ירח" הוא אמר בשקט וליטף את רגלי עם ידו עד תחילת שורט הג'ינס הכחול שלבשתי, הוא שיחק קצת על הגבול וחטף מכה בידו,
"אמא!" מחיתי אדומה.
"מבחינתי אתם משחקים תופסת!" היא אמרה וקמה, לא לפני שנישקה את לחיי, היא שלחה לקאי נשיקה קטנה באוויר "אתה תעבור שיחה מאוד ארוכה אדוני הצעיר!" היא הבהירה באיום וקאי הצדיע כשיצאה מהחדר.
"היא משהו, מזכירה לי אותך במידת מה" הוא אמר והפך אותי כשראשי על ירכו וידיו משחקות בשערי.
גיחכתי. "הלוואי שהייתי חצי ממנה, היא מדהימה" אמרתי ובהיתי בזיפיו הקטנים מפרספקטיבה חדשה, מלמטה.
"חכי שאני אספר לשרה על זה" הוא לחש לי ודגדג את מותניי, התכווצתי בצחוק.
"אמרתי לך שהילדה תתעלף לי!" שה תפסה את ידיו של קאי והרחיקה אותן ממני, התפרצתי בצחוק פרוע וצילמתי את המחזה. זה היה גאוני!.
"לא מצחיק ילדה, אין לי כוח להיכנס איתך לסרט של בית חולים שוב" אמא אמרה מהמטבח ונשכתי את שפתיי. זה לא היה כי דגדגו אותי, זה היה כי בחור אחד מסוים מאוד שם לי משקה מסוים מאוד ו... קרה מה שקרה.
חייכתי אך מבפנים הרגשתי רע.
הטלפון צלצל -אבא- הוא רציני?
קאי הביט לרגע במסך והנהנן הינהון קטן וכמעט בלתי מורגש.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
