-נקודת מבט פריסיליה-
״ווליאם! הוא הבעלים החוקיים של הנכס גם בדיוק כמוך! יש לו מילה בדיוק כמוך!״ אני מרימה את קולי על ווליאם העקשן בדיוק לאחר שחטף מאחיו את הזכות לחתימה.
ווליאם רק מאדים עוד יותר כששומע את דבריי, עורו הלבן כעת, אדום לחלוטין.
״פריסיליה אל תתערבי, ותסתמי את הפה שלך! זה בין אחים בלבד!״ ווליאם קורא בעצבים ואני מכווצת גבותיי בכעס, לא חשבתי שהאידיוט הזה עד כדי כך יעצבן אותי. הוא חושב שהוא מסוגל למולי? אני אפיל אותו. הוא פאקינג גמור. אני לא אתן לאף אחד לדבר אליי ככה. בעיקר לא לאדיוט הזה שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת.
״תסתום את הפה שלך וויליאם,אני לא איזו זונה שאתה יכול להשתיק! זה ענייני בדיוק כמו שזה עניינך, זכיתי בפרוייקט הזה בכבוד ועסקים, קניתי אותו הרגע. אתה לא רלוונטי יותר בייבי, מהרגע שאחיך הסכים, המילה שלך לא משנה דבר״ אני מתגרה בו מהחלק האחרון של המשפט, עיניי נעוצות בשלו בעצבים ״ווליאם כולם מסתכלים תפסיק-״ קולו של בנג'מין נשמע ואחיו משתיק אותו במבט אחד וחד ״אל תתערב בנג'מין, פגישה ראשונה שלך וכבר דפקת לי הפסד כספי ענק!״ ווליאם קורא על אחיו בכעס ומביט בי, אני מחליפה את ארשת הפנים הכועסת שלי, לחיוך מעוות.
״הפרוייקט הזה כל כך חשוב לך הא?״ אני שואלת שאלה רטורית בקול מתגרה ומעצבן, ווליאם מהנהן, זורק עוד מבט עצבני לאחיו שרק מביט בי ולא מעז להגיע לקשר עין עם אחיו הגדול, ״אני יכולה למכור לך אותו...״ אני ממלמלת בהתגרות ועיניו של ווליאם כמעט ויוצאות ממקומן
״אחי עוד לא חתם, זה עוד לא שלך פריסיליה. אל תנסי אותי. את לא יכולה למכור משהו שהוא לא פאקינג שלך.״ הוא מסנן בכעס, כל גופו דרוך בעצבים טהורים.
ואני לעומתו מחייכת חיוך מתגרה ״אתה מאתגר אותי ווילי?״ אני זורקת בשקט, טון קולי יציב ונוטף ביטחון וארס, עיניי שורפות את שלו בלהבות שכמעט ומוחשיות ״את לא מפחידה אותי פריסיליה, את רק אישה. אני נוקש באצבעותיי ואת נופלת ישר ארצה מהעקבים המזוינים שלך.״ ווליאם זורק לאוויר בכעס ואני משאירה את אותה ארשת פנים קרירה ומעוותת, עיניי שולחות אליו גיצים של שנאה ״אני מבטיחה לך שאתה תיפול הרבה לפי שאני אפול.״
אני אומרת לבסוף ומתרוממת מהשולחן, אוחזת בתיק שלי ויוצאת כרוח הסערה מהמסעדה, המארחת מביטה בי באימה כשאני עוברת לפניה. דלתות המסעדה נפתחות בפניי כשאני מכה בהן, מעיפה אותן לצדדים ושמעת ניפוץ של הזכוכיות. מרגישה חלק מהן על עורי שלי. חורכות וחותכות את עורי.
אני יוצאת החוצה לאוויר. הוא מנסה להפיל אותי? מי הוא חושב פאקינג שהוא? אני עומדת להפיל אותו כלכך חזק מהרגליים, שהוא לא יקום מכך לעולם.
*
״פריסיליה אני עדיין לא מבין מה אנחנו עושים.״ לוק לוחש לאוזני כשאני פורצת את קוד הבניין, אני לבושה שחורים, וכובע גרב שחור מונח על ראשי ומסתיר את פניי,
לפי המודיעין שלי שיושב ברגע זה במשרדים שלי, ווליאם אמור להיות בקומה הארבעים ושמונה של הבניין, הוא נמצא בדירה של החברה שלו ברגעים אלה.
YOU ARE READING
להתנדף-evaporate
Romanceפריסיליה פרקאָר, כל חייה הייתה אישה אבודה. בילדות תחושת השייכות החמיצה אותה, והותירה אותה קורבן לחרם ואלימות קשים. בתקופת הנעורים הרצון לאהבה וזוגיות היה קיים, אך לא אצל המין השני ממנה. פריסילה הייתה מקופחת, לא מקובלת, אחת שלא נראה שהיתה שווה ואף שי...
