להתנדף-evaporate

גלידה (55)

-נקודת מבט כריסטיאן-

אני מרגיש כיצד הדם בגופי נמצא בטמפרטורה גבוהה במיוחד, כמעט ומבעבע בתוך גופי לאחר שהוריה של פריסיליה עוזבים את השולחן יחד עם המאבטחים. השולחן כולו דומם, ונראה פתאום שכל המאורה הזה, השאירה לכולם טעם מר בפה.

אוליבר, עדיין אוכל בגרגרנות את האורז-ושניצל שהזמנו בעבורו, לא ממש מייחס חשיבות לאירועים האחרונים.
ג'יימס לצידו יושב בחוסר מעש, עד שאוליבר פוצה את פיו. ״פריס״ הוא קורא לפריסיליה,שמתרוממת מזרועותיי, מעלה על פנייה חיוך מזויף בעבור אוליבר. ״את יודעת..״ הוא ממלמל, ומתרומם בכיסאו,מניח את המזלג על השולחן,״ההורים שלך לא ממש התנהגו יפה אלינו..״ הוא אומר בפה מעט עקום באי נעימות, והיא מהנהנת בלית ברירה,מיילס מחייך לילד, ומאשר את דבריו,״אתה צודק חבר, הם באמת לא התנהגו יפה בכלל. אני מציע שנלך לבית שלהם ונפוצץ אותו!״ מיילס משווה לקולו טון חמוד, מלהיב את אוליבר שמוחא בכפות ידיו בהתלהבות.

״אני מסכים איתך מיילי!אנחנו צריכים ללכת להרביץ להם בישבנים שלהם!״אוליבר מתלהב במיוחד מהרעיון, אך ג'יימס מניח את ידו על הבטן של אוליבר, ומביט בו במבט יחסית חמור. ״אולּי, אנחנו לא מרביצים לאף אחד.״ הוא אומר לו בטון רך אך נוקשה ואוליבר מזעיף פניו. ״אבל אבא אי אפשר פעם אחת כן להרביץ? כי הם התנהגו לדודה פריס לא יפה ומגיע להם להיענש!״ הוא אומר בשילוב ידיים, וג'יימס מצקצק בשלילה בלשונו.

״אני ואבא אמרנו לך את זה כבר, אנחנו לא משתמשים בידיים בשביל לדבר, אתה זוכר?״ג׳יימס מסביר לו, ואוליבר נעצב. ״אבא..״הוא מנסה, אך לוק מתערב בסמכותיות.״אוליבר, שום אבא. אנחנו לא משתמשים בידיים בשביל לפתור דברים. ואנחנו בטח ובטח לא הולכים לבית של ההורים של פריס בשביל לפוצץ אותו״ הוא אומר לו בסבר פנים רציניות, ואוליבר מהנהן באיטיות בעצב. ״אבל מיילי אמר שמותר-״ הוא אומר עד שג׳יימס קוטע אותו בעדינות.

״אוליבר, מיילי צחק איתך. הוא לא רוצה באמת ללכת לפוצץ את הבית של הוריה של פריסיליה״ הוא מסביר לו ומיילס מביט בו בגלגול עיניים. לוק קם מכיסאו. ״קדימה אוליבר, אנחנו הולכים, כבר נורא מאוחר״ הוא אומר לאוליבר שמהנהן, וקופץ מכיסאו. ״תגיד ביי ביי לפריסיליה,וכריסטיאן״ ג׳יימס מבקש, אך הקטנציק רץ היישר למיילס, ומחבק אותו חזק.

״ביי מיילי!״ לאחר שמיילס צוחק מעט ומחזיר לו חיבוק ותפיחה על השכם, אוליבר מגיע אליי ואל פריסיליה. ״ביי דודה פריס! שיהיה לך יום הולדת שמח! תמסרי לשף שהאוכל היה טעים מאוד, ושהוא עושה שניצלים יותר טעימים משל סבתא אריקה. אבל אל תספרי לה את זה, היא נעלבת נורא בקלות״ הוא אומר לפריסיליה שמצחקקת ומחבקת אותו חזק, עד שהוא קופץ מירכיה אליי בחיוך. ״ביי כריס! אולי אנחנו יכולים להפגש מחר? לכבוד היום הולדת של פריס? נוכל ללכת לאכול גלידה במרינה״ אוליבר מבקש ואני זורק מבט ללוק, שמושך בכתפיו בחיוביות. ״מבחינתי אין בעיה.״ הוא מאשר ואני מהנהן, מביט בפניו של הקטנציק.